אם שמו של ישמעאל נגזר בהוראת המלאך מההטעם : "כי שמע ה´ אל עונייך' אזי צריך היה כאורה, לקרוא שמו : "שמעאל" [בלשון עבר].
ועוד נאמר : "ותלד הגר לאברהם בן ויקרא שמו אברם.... אשר ילדה הגר ישמעאל"
מדוע היה לה לתורה גם בסיפא לשוב ולהדגיש מה שנאמר גם ברישא.[שהגר ילדה את ישמעאל] אלא מה "הגר" אותיות "הרג" כך "פרא" תחילתו "פרא" אחר כך "אפר" וסופו בכל זאת אופטימי: "רפא".
והנה כשם הנגזר מאמו, יעסוקו גם צאצאיו בהרג רב עד כי נהרות הדמים מידיו, יגרמו לערך ה"אדם" להפוך בעינייו : "לאפר" עד כי אמו הגר כמקבילתה של רחל אימנו למעלה, תשוב ולבכות, לעורר שוב את "בכיה" ההוא, כדי שיתקיים שוב משמעותו העתידית של : "כי שמע ה´ אל עונייך".
ואזיי יהפוך ל"רפא" אדם
