אין "טהרה" בעולם אלא לחבר אדם לאדם
בניגוד למה שנדמה האדם צריך לשאוף לטהרה לא לצורך שמיים, כי צורך שכזה אינו קיים. טהרת האדם נזקקת דווקא לארץ בכדי שהאדם יהא בר אכשרה של נקיות וזכות להדבק באדם אחר - כאח לאח, בלי כל מניעה או חוצצים. מנקודת השקפה זו
יום הכיפורים צריך להקרא כחטיבה אחת עם ראש השנה, ולהיות מובן רעיונית כהמשך של אותו רעיון.
שהרי אחרי הזכרת ר"ה בכתוב, נאמר בכעין נוסחת "לינקאג´" לאמור :
"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים".
המילה "אך" והדגש על "החודש הזה" מצביע כאמור על המשכיות , על רצף רעיוני.
אם כן, בראש השנה יום הרת עולם ,חוזרים אנו, לחוות ולחגוג את יום ההולדת של הבריאה ואת חגו של נזר הבריאה - האדם.
אבל אין כל משמעות לחגיגה בלי תכלתיות : לתפארת אלוהים ואדם .
אם יום התרועה . הוא יום של שמחה "התרועעות" בין אדם לאדם בניסיון ל"הזכר" ולחזור לחוויה ההרמונית הראשונית.
הרי שביום הכיפורים כולם כאחד צריכים ל"כאוב" ודווקא כדי : "עינוי נפש" ממש, להמחיש את כאב הקילקולים. לזכך אותם בכפרהממרקת, בשביל להגיע לשיאה של התכלית למצב של : "טהרה".
של נקיות בראשיתית ללא רבב ואשר תאפשר לכל אדם להתחבר לכל אדם ללא כל מעצור , מחיצה או מפגיע.
אם נניח היינו רוצים להחזיר לכושר מטוס טכנולוגי מורכב היינו וודאי משיבים אותו ליצרן כך גם בכדי שכפרת האדם תגיע למצב של "טהרה" כאמור, חייבים לעמוד בלתי אמצעית כנגד ואל מול היוצר.
לכן : "לפני ה´ תטהרו".
רק לפניו כבורא האדם, אפשר לחזור לתום ולניקיון הבתולי עת האדם נברא.
וכל זה כאמור, בכדי שנהיה מסוגלים להגיע לתכלית הבריאה כי כולם אחים בני אל אחד אנחנו.
אדם לאדם -אדם, המתחברים שוב לאותה ההרמוניה של גן העדן
בניגוד למה שנדמה האדם צריך לשאוף לטהרה לא לצורך שמיים, כי צורך שכזה אינו קיים. טהרת האדם נזקקת דווקא לארץ בכדי שהאדם יהא בר אכשרה של נקיות וזכות להדבק באדם אחר - כאח לאח, בלי כל מניעה או חוצצים. מנקודת השקפה זו
יום הכיפורים צריך להקרא כחטיבה אחת עם ראש השנה, ולהיות מובן רעיונית כהמשך של אותו רעיון.
שהרי אחרי הזכרת ר"ה בכתוב, נאמר בכעין נוסחת "לינקאג´" לאמור :
"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים".
המילה "אך" והדגש על "החודש הזה" מצביע כאמור על המשכיות , על רצף רעיוני.
אם כן, בראש השנה יום הרת עולם ,חוזרים אנו, לחוות ולחגוג את יום ההולדת של הבריאה ואת חגו של נזר הבריאה - האדם.
אבל אין כל משמעות לחגיגה בלי תכלתיות : לתפארת אלוהים ואדם .
אם יום התרועה . הוא יום של שמחה "התרועעות" בין אדם לאדם בניסיון ל"הזכר" ולחזור לחוויה ההרמונית הראשונית.
הרי שביום הכיפורים כולם כאחד צריכים ל"כאוב" ודווקא כדי : "עינוי נפש" ממש, להמחיש את כאב הקילקולים. לזכך אותם בכפרהממרקת, בשביל להגיע לשיאה של התכלית למצב של : "טהרה".
של נקיות בראשיתית ללא רבב ואשר תאפשר לכל אדם להתחבר לכל אדם ללא כל מעצור , מחיצה או מפגיע.
אם נניח היינו רוצים להחזיר לכושר מטוס טכנולוגי מורכב היינו וודאי משיבים אותו ליצרן כך גם בכדי שכפרת האדם תגיע למצב של "טהרה" כאמור, חייבים לעמוד בלתי אמצעית כנגד ואל מול היוצר.
לכן : "לפני ה´ תטהרו".
רק לפניו כבורא האדם, אפשר לחזור לתום ולניקיון הבתולי עת האדם נברא.
וכל זה כאמור, בכדי שנהיה מסוגלים להגיע לתכלית הבריאה כי כולם אחים בני אל אחד אנחנו.
אדם לאדם -אדם, המתחברים שוב לאותה ההרמוניה של גן העדן
