"ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים".
גם אתם שומעים במילה "ועתה" נימה מסויימת של התנצלות.
שכך אומר הקב"ה למשה :
לקודם שמעתי צעקתם מפני נוגשיו. אותה הצעקה הנשמעת אך בארץ.
ועתה ועתה דגש על המילה "ועתה" הראשונה,
שנאמר :
"ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי ..
על כן בהמשך ל"ועתה הראשונה כאמור נובעת ומתחייבת .:
ה"ועתה" השנייה של : "לכה ואשלחך".
אם כן הועתה של לכה ואשלחך הוא ההמשך של ה"ועתה" הראשונה ונובעת.
ממנה לאמור :
כאילו הקב"ה מתנצל:
לא הייתי מאלץ אותך משה לקבל השליחות עתה אלא מפני שעתה הצעקה כבר לא נשמעת רק מהארץ אלא היא הצעקה עלתה ובאה אלי כמו מאליה
ועד לשמיים עד לכיסא הכבוד.
ועתה בנימה של כעין התנצלות אין מנוס יותר משה עבדי :
"ועתה לכה ואשלחך"
