.
 
ההלל מובנה כשירה של כלל ישראל באשר הם. גם ה"רשעים" שבהם ודווקא בהקשר לארץ ישראל ולגאולה השלימה.
לפיכך ולא בכדי, מצינו בו את שלוש הקטגוריות:
בית ישראל [כלל ישראל באשר הם]
בית אהרון [ הנושאים בכהונת הקודש]
יראי ה´ [שומרי התורה והמצוות]
ולא עוד אלא שבכוונת מכוון הבדיל ודווקא בפתיח בין :
"יהודה לקודשו"
לבין "ישראל ממשלותיו".
רמז על הפיצול של שלטון וממלכה אזרחית מכאן ו"קודש של יהודה" מכאן.
וכשאתה רואה עין בעין כי הפינה ההסטורית שמאסו בה כל הבונים, הפכה לאבן שואבת ובלתי פוסקת של בנין ומיד בסמוך גם מקבל תשובה מוחצת מהכתוב לאמור, כי הכל מאת ה´ : מאת ה´ היתה זו ועוד ממשיך הכתוב להיות יותר ספציפי יותר ממוקד בהתכוונו ליום מסויים אותו היום של תחילת הבנין אותו חג של האתחלתא - יום העצמאות. ואומר לך קטגורית ובמפורש לאמור : "זה היום עשה ה´ נגילה ונשמחה בו [ואיך מהינים משלומי אמוני ישראל לא לחגוג יום קדוש זה שהוא שיאו של ההלל.
ומשום שלא הכל פשוט ולא הכל חלק בדיוק כאן בהמשך באה התחינה אותה התפילה גם ל"תשועה" וגם ל"הצלחה" בתחינה
"אנא ה´ ....
"אנא ה´.....
ויש עוד רמזים....
ועוד אם אנחנו צודקים בדברינו אלה.
 כי אז הלל זה של יום העצמאות, הוא עיקר העיקרים וכל ה"הללים" של כל השנה, של כל שאר המועדים תלויים אך בו .
אלה כראשית הסטורית, שאין בה כל ממש ללא ה"אחרית" הריאלית של הגאולה השלימה