כתבתי במספר מקומות את דעתי,כי בעובדה שניתנו לנו שני לוחות אבן שווים
יש כדי הצהרה ברורה כי יש שוייון מוחלט לא רק בין הלוחות על תכניהם המשלימים זה את זה
אלא גם בין הדיברות המקבילות בינן לבין עצמן
במילים אחרות, אין זכות קיום לדיבר בלוח האחד
בלא קיום מלא ומקביל של הדיבר המקביל לו בלוח האחר.
דרך משל ולעינינו כשבני אדם רוצחים אין ולא קיים גם :"אנכי ה´".
מי שנכשל בלא תרצח לעולם אין ולא יהיה בידו : "אנכי ה´".
רוצח פשוט מוחק מהלוח המקביל את הדיבר : אנכי ה´"
כך גם מי שנכשל בלא תנאף עובר מינה וביה
גם על :"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי".
והנה על רקע האמור אולי יובן גם ענינה וסודה של העגלה הערופה.
ועוד קודם לכן אולי גם נסגור מעגל נוסף:
עגלה ערופה היא למעשה, הצלע השלישית לעגל הזהב ולפרה האדומה
שני אלה העגל - עגל הזהב והעגלה הערופה במה שהם מסמלים כאמור:
מחיקת שני הדיברות הראשונות בשני הלוחות
הם הם שהפכים את אימם :
"לפרה אדומה".
אם כן ההעגלה הערופה, באה להמחיש לכל את התוצאות הנוראיות של שפיכות דמו של אדם אחד
ולו יהא הוא אחרון הפשוטים שבבני אדם.
אדם שנרצח דמיו לא חדלים מלצעוק באדמה
והאדמה כשושבינה ראשית לישראל בברית בינם לבין קונם
לעולם איננה יכולה להיות אדישה לדמים הצועקים מתוכה.
לפיכך העגלה הנערפת בנחל איתן .
היא למעשה היא אותה העגלה הפוטנציאלית שהייתה צריכה כביכול לשמש כחורשת ומעבדת
את אותה רצועת אדמה של נחל איתן. היא נערפת שם לא רק לסמל את אובדנה שלה כמיותרת מכאן ואילך
אלא גם לסמל את אובדן אותה רצועת אדמה של נחל איתן שכבר לא יהא יותר "איתן" [רק "נחל" מלשון "חולי"]
שהרי אותה רצועה תצא מכאן ולהבא ממחזור האדמות המעובדות
המניבות פירות לבני ישראל בארץ ישראל
דמה של העגלה הנערפת הופך גם כעין תמרור אדום של עצור !
כאן כבר לא יהא עיבוד של האדמה.
כאן הוקע אירוע רצח שגרם "איבוד" האדמה.
עתה אולי גם יובן הביטוי : "כי ימצא חלל באדמה"
שמציאתו גורמת גם לחלל בבחינת "ריק באדמה"
שהאדמה כאמור יוצאת מהמחזור העיבוד והתנובה.
ואותה רצועת נחל חולה הופכת חלולה
וכך ככל ששפיכות דמים מתרחבת בארץ ישראל
כך גם רצועות נוספות של אדמתה חדלות מלהניב.
בפרשת עגלה ערופה מדגישה התורה בהמשך
שני נקודות חשובות שדומה שהדעת לא ניתנה עליהם מספיק.
נאמר בהמשך : "ונתכפר להם הדם"
הם הזקנים ביקשו כפרה לכלל ישראל
ועגלה ערופה מכפרת רק להם "הדם:
"להם" לאותם זיקני העיר
והעיקר פרשת עגלה ערופה מסתיימת בהוראה ובציווי :
"ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה´"
"ואתה" חוזר לכלל ישראל
שלא יראה בטקס עגלה ערופה כסוף פסוק .
יש להמשיך ולנסות לבער הדם הנקי שהוא הוא ההורס כל חלקה טובה ב"קרבך"
בעשייה של הישר בעיני ה´ .
כלומר המשך חקירה ודרישה עד למציאת האשמים ברצח וענישתם
והזוכר ליתן חמישה לצדקה והאומר דבר בשם אומרו יזכו לגאולה
משה אהרון נווה עמל הרצליה
האם מקרה הוא שהאכט הסמלי של רחיצת הידיים על העגלה הערופה
בעצם הפועל של : "ירחצו" גלומות באותן אותיות גם כביכול : "ירצחו". אלא שגם עריפתה של העגלה יש בה לכאורה משהו משום רצח.
ואם מתכפר להם הרי שמתכפר רק ה"דם" של החלל ורק מידיהם .
דם העריפה כאמור אינו מתכפר עד שימצא הרוצח וזה יענש כאמור לעיל
משה אהרון
