קולות פנימיים
כבר שבועיים- אולי יותר שאני בקטע הזה של לדבר אל עצמי- אוהבים אותך- מי אוהב אותך בכלל-
כבר שבועיים אני שרה שירי הרס לעצמי לפני השינה- לא שינה של חלומות טרופים- זה לא רק רע, מותק, יש יופי בכתמי צבע לא מזוהים
אני אוהבת את הכתיבה הזאת לתוך עצמי- מערבולת- את נסחפת, יקרה... - אני מוזרה ואת זה לא אני אמרתי.-
לא מסתפקת באנשים- אני אוספת אותם- אוספת אבות- אוספת אהבות-הילדים איתם אני עובדת- איתם את אובדת- הילדים, יש משהו
בעיניים שלהם שאין לי-
מה חסר לך, מה חסר לך בחיים-
מה אין בי, מדוע אני כל כך מתה- מהקנאה הזאת- אל תקנאי- את חמודה
את מוזרה.
תגובות