על קו התפר נפגשנו שתינו. שותקות מתוך הבנה עמוקה. ידינו אוחזות, מפיקות חום משותף. רגלינו נושאות אותנו חרש אל שטח הפקר, שם בגדנו מושלים מאליהם ומתערבבים לערמה יחידה. לרגע שבנו שתינו יחד עם הארץ להוות גל קמאי משותף. התנתקנו. ערמת הבגדים פוצלה: אשה אחת בשביס, אחת ברעלה, בארץ גלילה.

על אותו תפר של אותה ארץ נפגשנו בשנית. ושוב לרגע התמסדנו עם הארץ. אחר מעט נפרדנו: מי בכפיה, מי בכיפה, איש איש לדרכו על ארץ סלולה.

ועוד שניים-זוג נפגשנו, לפלג פלוגות פלגיים. התמסדנו והזדווגנו ויצאו ילדינו. יצאו להלחם, על ארץ חבולה.