בס"ד.
אחת השאלות הדורשות מענה הינה : מדוע ביקשה התורה ליחד ולהבדיל את הכיור ולצוות על בנייתו ושימושו דווקא בנפרד מיתר שאר כלי המשכן ודווקא בפרשת כי תשא: הפרשה השלישית העוסקת במלאכת המשכן.
.
אם כן , דומה, שהתשובה טמונה דווקא בפתיח לפרשת כי תשא ואשר אליו אל פתיח זה, ראתה התורה להצמיד דווקא את פרשיית הכיור.
בפרשת תרומה, הפרשה הפותחת את עניני בניית המשכן הביטוי "תרומת ה´" ,מתיחס לתרומה חד פעמית ודווקא של חומרים קונקרטיים לבניית המשכן.
והנה בפרשתינו : "תרומת ה´", משתכללת אל שיאה אל אותה התרומה השולית לכאורה של "מחצית השקל" ואשר בה גם גלומים כל היסודות החיוביים. בין השאר :אותו החיבור היחודי שבין תרומת ה´ השוטפת לעבודת השגרה של המשכן, לבין הכפרה לעם ישראל.
.
והנה ,דווקא בכסף התרומה הזה, החשוב והרגיש ביותר בעיני הקב"ה. אותו הכסף שאמור לזרום בדרך השגרה בבית ה´ ואשר לכהנים "חיכוך" מתמיד איתו , ביקשה התורה לרמוז, גם על ערך העל :של "ניקיון הכפיים" המוסרי - ניקיון משחיתות חלילה.
ולכן, מיד בסמוך, יחדה התורה את פרשיית הכיור דווקא כאן ובצמידות כאמור לפרשיית "מחצית השקל".
אין כל ערך, לעבודת אוהל מועד , אם חלילה, דבק בידי הכהנים רבב של מעילה או שחיתות בכספי הקודש.
יתר על כן ,הוסיפה התורה ורמזה כי לעיתים השחיתות יכול שתתבטא גם בעקיפין "בכרטיס כניסה" או "בכרטיס נסיעה" [ברגליים הממהרות לרוץ...] ולכן הזהירה גם על ניקון "הרגליים" בנוסף לניקיון "הידיים".
אבל יסוד ערכי חשוב נוסף ביקשה התורה להוסיף וללמדנו והוא: כי המדובר הוא, באחריות ראשונה במעלה של המנהיג לענין זה.
הציוויים [תחת הכותרת של :"כי תשא את ראש בני ישראל"-ממש כל ראש וראש] כאן למשה, לא מותירים ספק, כי התורה מבקשת להטיל עליו ועל כל "משה" של דור ודור את האחריות האישית המוגברת לאותו ניקיון כפיים מוסרי של מי המשרתים תחת פיקוחם, בקודש.
לימינו :לא די לדאוג לרכוש כח פוליטי, בכדי להשיג מאות מיליונים "סקטוריאליים", בנימוק של אחזקת "עולם התורה" . מנהיגיהם של אלה ,מצווים לכאורה, לעמוד על המשמר יום יום ,שעה שעה, רגע רגע כי "עוזריהם" לקודש ממורקים תדיר, באותם המים הקדושים של "כיור" שבין "האוהל למזבח".
וכספיח. לא חלילה שהתורה, לא דאגה לניקיון כפיים גם לגבי התרומה האחרת - החד פעמית.
באותה התרומה החד פעמית של בניית המשכן, שם חידדה לנו התורה עיקרון נוסף וגילתה לנו התורה את עיקרון השקיפות המלאה .
שם לגבי כל פרוייקט ופרוייקט, צריך כל מנהיג לעמוד כ"משה" לפני כל קהל ישראל: להסביר ולפרט אחת לאחת, מה בדיוק התקבל ולאן בדיוק הלך כל דבר ודבר כפי שנווכח גם בפרשיות הבאות
