בס"ד.
"ואולם לוז שם העיר בראשונה"
שמצווים אנו לשוב ולהעיר "ראשונה" לכל, על אותו ה"לוז" : עיקרו של כל "בית אלוקים".
שבכל בית אלוקים, מצוי ה"סול" אשר ראשו אומנם בשמיים ,אך קודם לכן ראשית כאחרית הוא מוצב ארצה.
שהרי : "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם".
אם כן ,לא הקב"ה ולא מלאכיו זקוקים לו לסולם, כדי לרדת ולעלות לשמיים.
בסולם יעקב, יש לעקוב אחר תכלית ה"זרימה". אחר "נחשול" המגמה ה"חוזר" שלו .
הסולם מוצב על הארץ ולצורך הארץ בלבד.
זה עיקר יעודו ותכליתו כ"לוז" ומהות של כל "בית אלוקים".
אם כן, כל "התעלות רוחנית" ב"ראש" ועד לשמיים, לא נועדה אלא, שכל אותם האנשים הרוחניים, שהשכילו להתרומם רוחנית עד השמים לרדת מיד לארץ והפעם כמלאכי אלוקים ממש, לתרגם את כל עוצמתם הרוחנית לתועלת הארץ בלבד.
הנקודה הסופית של כל הצדיקים שהם באמת כ"מלאכי האלוהים", איננה בהוותרותם ב"ראש" בשמיים, תלויים על בלימה.
אלא בשובם, בנחיתתם ובירידתם חזרה לארץ, למנף את כל האנרגיה הרוחנית השממית, לתועלת אחיהם שבארץ. לתועלת כלל האדם, באשר הוא אדם..
זו תורת ישראל בתפארה .וזהו כאמור, לוז מהותו של כל "בית אלוקים"
וזו גם הסיבה מדוע אותם "מלאכי אלוקים" תחילה עלו בסולם ולבסוף ירדו ממנו . כי כאמור הכוונה הינה מטאפורית למלאכים כאנשים המתנשאים רוחנית על מנת לנחות כצדיקים בארץ ולתועלת הארץ. .
והנה להוותינו, אתה מוצא למדנים ואדמורים המוכתרים כצדיקים גמורים וראשם אך בשמיים ואין הם נוחתים ארצה לראות בסיבלות אחיהם
ו"בצדקה תכונני"
והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה.
