מַה הָיָה לָנוּ הַשָנָה:
שְׁתֵי לֵידוֹת, בַּר-מִצְוָה, חֲתֻנָּה
וּשְׁכוֹל.
בְּסַך הַכּל
הַמַאֲזָּן בִּיְרִידָה מְתוּנָה.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מינימליזם ראליסטי בתיאור רציונליסטי של פסימיזם מודרני. ובעברית: רואים את הברק... שנה טובה, ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף סוביקטיבי ורדיואקטיבי בסוף נשיר ביקורות :) תודה ניצן הניקוד נהדר! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים כמה שזה עצוב (או להיפך? אני לא בטוחה). בכל מקרה, מזל שלא ראיתי את זה לפני ראש השנה,זה היה מדכא אותי. וטוב שראיתי עכשיו, כי זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכלל אלה הם חיינו... מה אפשר לבקש יותר? המנימליזם מחדד את המסר יפה מאוד . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! סיום מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי במיוחד את השורות המתארות את החתונה כתהליך. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצאת חן בעיני השירה הקצת משוגעת הזו, שזורמת עם האסוציאציות של עצמה. זו דוגמה נהדרת לשיר שמרגישים בעצם הקריאה שלו את הנושא שלו. הסוף נוחת בשקט. אולי זה טוב, אני מנסה לחשוב איך זה ייראה אם תמשיכי את הכאוס עד הסוף. אולי ויתור על הנקודה ישאיר עדין את התחושה של חוסר שקט. [ליצירה]
- [ליצירה] אז למה התעצבנת כשמישהו השווה את ערפאת להיטלר? הגיון הוא תכונה בלתי מזיקה, ואפילו מומלצת לפעמים. תנסה פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת פרשנית חמודה להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה, בהרגלך, חדה וטובה. אבל הפעם אני בוחרת להתייחס לתוכן. הוא קשה לי, קשה לי מאד לקרוא ביקורת כל כך נוקבת. הצרה עם שירים, שאי אפשר להתווכח איתם, כי הם לא מדברים עם ההגיון - הם מדברים עם החדות שלהם עצמם ועם הרגש. הייתי רוצה לדעת למה את מרגישה וחושבת את מה שהשיר הזה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את זה מזמן. ממש ממש מזמן. אחרת, אין לי הסבר למה הבנתי את הסיפור הזה במלוא עוצמתו רק עכשיו. את מדהימה. [ליצירה]
- [ליצירה] * וגם הקישור של אסף. מהמם, במובן החזק של המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי ההיפוך לא רק מוסיף, אלא ממש עושה את התמונה - אפילו שהוא לא בכוונה. אבל אולי כדאי לחתוך את הפעמון. [ליצירה]
תגובות