מַה הָיָה לָנוּ הַשָנָה:
שְׁתֵי לֵידוֹת, בַּר-מִצְוָה, חֲתֻנָּה
וּשְׁכוֹל.
בְּסַך הַכּל
הַמַאֲזָּן בִּיְרִידָה מְתוּנָה.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מינימליזם ראליסטי בתיאור רציונליסטי של פסימיזם מודרני. ובעברית: רואים את הברק... שנה טובה, ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף סוביקטיבי ורדיואקטיבי בסוף נשיר ביקורות :) תודה ניצן הניקוד נהדר! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מקסים כמה שזה עצוב (או להיפך? אני לא בטוחה). בכל מקרה, מזל שלא ראיתי את זה לפני ראש השנה,זה היה מדכא אותי. וטוב שראיתי עכשיו, כי זה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכלל אלה הם חיינו... מה אפשר לבקש יותר? המנימליזם מחדד את המסר יפה מאוד . [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו! מצטערת, אבל אין לי משהו אחר להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי. הלמות פרסותיו, של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב? מכריזות מלחמה על נשמת האדם, רודף בטירוף דם אדםדם. -----> מעולה!!! גיבור חיל רדום מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך. חלוש וכואב בין טומאה וגללים בוכה במסתרים על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"? כמים הפנים לפנים שופכת ליבה רעיה צעירה על משכבה בלילות פצעו והיכו שומרי החומות. לדודה ממתינה שידפוק רק עוד פעם כבר היא מוכנה על כפות המנעול הפתוח כחוד מחט להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת. עזה כמוות אהבה עזה גם במוות, מים חונקים לא יכבוה ברח דודי ושאני בחיקך אל ארץ החיים. בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך". מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] בעיני, הציטוט כהקדמה לשיר מיותר. עדיף לשלב רמיזה בגוף השיר, או פשוט לציין מקור השראה. לעניין השיר עצמו: מקורי ויפה. ושוב הערה טכנית: מציעה לוותר על המרכאות. אם בחרת להשתמש במילה, תן לה להיות שם במלוא נוכחותה. אם אתה לא שלם עם הביטוי - מצא ביטוי אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לנוחיות הקוראים, מוגש מקבץ הפנינים החדש של שמוליק: "אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים". על פי אמנת שמוליק הבין לאומית, עושר הוא חטא חמור יותר מרצח. למי שתוהה, אם כן, מדוע מהלל שמוליק את בריה"מ העשירה שלחמה בגרמניה (הרצחנית אך ענייה), נשיב: עוד לא למדת שאין לחפש היגיון בשירתו של ירושלמי? אותה התשובה גם מצפה למי שישאל מדוע עושק העשירים ע"י העניים (שכבר יהיו עשירים) הוא מוסרי יותר מאשר עושק העניים ע"י העשירים (שלפני כן היו עניים), ומה יהיה ההבדל בכלל בין המבנה החברתי של עכשיו לזה שאחרי המהפכה (מלבד ההתחלפות בין האוכלוסיות של שתי השכבות), ובאיזה צד יהיה שמואל אחרי המהפכה, שמא יצדד בעניים (שהיו עשירים עשוקים), או שמא אולי כבר היתה המהפכה, ואנחנו לא הבחנו בהבדל?.. והערה אחרונה: מי יודע מה מתחרז עם "אין כפרה"? יפה שמוליק, "אין לכם כפרה", מצוין. רואים שיש לך עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שאני צריכה להבהיר שמדובר בתמונה מבוימת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. ההתחלה מקסימה וגם ההמשך יפהפה, ובדיוק בגלל זה כל כך חבל לי על הסיום, שנופל בפתאומיות לתוך הבנאליות והחזרתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] המורה שלי ציירה מאחורה וי עם עיגול . (וי עם עיגול זה לא סתם וי . זה וי עם עיגול!) ( : [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. החריזה לוקה בחסר בכמה וכמה מקומות, וחבל. ההערה לענ"ד מיותרת. תני בנו קצת אמון..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יופי. ויופי לך, שאת עוד מרגישה את השריטות שלה. הצמיחה של השיר הזה, מתוך בנאליות מוחלטת אל הכל-כך-מקורי שהוא, פשוט שובת לב. (קוראת אותו כבר 4 פעמים ברצף, וכנראה שאקרא שוב עוד כמה) [ליצירה]
תגובות