ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
עונות השנה
החולפות
שינו את מראיו:
רוחות שרב
חמות
ייבשו את עליו,
רוחות חורף
זועמות
שיברו אותו בהדרגה,
ועם שמש האביב
והתקווה
הוא כלה, ויהי ללהבה.
ניסיתי להיאחז
בענפיו הדקים
של הזיכרון.
השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה..
שיר מאוד נוגע
אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו
גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם...
ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן.
היום אני יודעת שגם הוא צודק.
אבל גם אני.
שיר יפה.
[ליצירה]
יפה!
השיר מצליח להביע בעדינות רבה את העדינות והשבירות של מה שאנו קוראים לו "זכרון" ומנסים להאחז בו למרות הכל... פעם ניסיתי לכתוב שיר על הרעיון הזה אבל יצא לי די צולע. את הצלחת יותר, אם כי חכיתי לאיזו המשכיות בשיר שלא הגיעה - מן חזרה על אותם דברים בלי להגיע לתובנה אחרת. חיפשתי פואנטה מעניינת... אולי לך זה מספיק, אני רק מביעה דעה..
[ליצירה]
יפיפה
שיר מאוד נוגע
אדם חכם אמר לי פעם כי הזמן משכיח מזכרוננו
גם את אותם הדברים הכי טובים שחווינו אי פעם...
ואני התווכחתי איתו שאם אנו נרצה והדברים באמת חשובים לנו, אנו יותר חזקים מן הזמן.
היום אני יודעת שגם הוא צודק.
אבל גם אני.
שיר יפה.
[ליצירה]
מצטרפת לכל קודמי
ששיבחו את היופי, הרגישות והפשטות שבקטע לעיל.
אוסיף רק שנגעה בי במיוחד האמירה, שאנשים אינם יודעים לזהות את הרגשות שלהם. אפילו שזה נאמר לכאורה ביחס לזרים המשקפים רגשות אלה, אני לוקחת את האמירה הזו לניכור הרגשי בעולמנו באופן הכללי, שבו לא אחת אנו כה מתקשים להתחבר לרגשותינו, בכל אשר הם משתקפים.
וכך, את שוב - במשפט אחד - גורמת לי לתהות ולהתרגש עד מאד.
[ליצירה]
מדהים מדהים
מדהים.
צמרמורת אחזתני!
אמן כן יהי רצון.
איך שאתה כותב, נעלול, ואיך שאתה חושב ומכוון, נעלול.
משהו.
משהו.
אכפת לך אם אאמץ את הנוסח, ואתפללו גם בעבורי?
שנה טובה!
[ליצירה]
דוד, למה אתה מתעקש
להתווכח איתי, יקירי?
הרי בתגובתי אליך כתבתי מפורשות, שאיננו עושים בריחה זו מתוך מודעות!!!!
ואין לי אלא להפנותך שוב לפיסקה השניה בתגובתי אליך, לעיל.
זאת ועוד, אף אדם שבוחר לברוח - אם הוא עושה זאת מתוך מודעות, זכותו המלאה, ואם הוא עושה זאת שלא מתוך מודעות, גם זו ודאי זכותו, ויש לו ודאי סיבות נכונות לכך, אלא שהוא אםילו אינו מודע לבחירתו.
תגובות