בס"ד.
אין גאולה בלוא ליל שהוא כתנאי לסדר .
ואין סדר בלוא : כל דכפין ייתי ויוכל ובעיקר כל דצריך לדלג על תקופה קשה לצלוח אותה לפסוח אותה , ייתי ויפסח.
אם כן כשם שתחילתו מסר ערכי חברתי כאמור כך גם סופו באתו המסר , בבחינת סגירתו של אותו המעגל - ב"אפיקומן.
לאמור לקח לימדו והפיקו מאותו ה"מן" שבמדבר. שירד עפי מכסת נפשות ושכל אכילתו יתר על השובע לא רק שהינה מיותרת ומזיקה אלא שהיא לחמם של עניים שדווקא ממתינים באותה השעה לאותו לחם עוני הנאכל על השובע.
אין ההגדה אלא מסכת של אחדות ומראשית עד אחרית של משפחת ישראל במצריםשצריכה להשתכלל לכלל "גוי אחד" כנגד ולקראת ה' אחד.
ולענין ארבעת הבנים שתי פנים הפן החיובי הוא כי כמו בכל משפחה כולם בנים לה' ואף אם אחד חכם והאחר רשע. וכי אין גאולה בלוא הרשע . והפן השלילי כבר בראשית דבר מדייקת ההגדה לאמור שדעתה של תורה לא רק שאיננה נוחה אלא היא מדברת במפורש כנגד כל מי שמתימר לתייג את בניו של הקב"ה בכך שמכנה אחד חכם ואת האחר רשע.
ולא רק זאת כי יש בכינויים של ארבעת הבנים סוד גנוז בכך שבהיפוך אותיותיהם משיגים סגולתה של האחדות שהחכם הופך לכחם של כלל ישראל והרשע לשער ושני אלה כאחד יש בהם להדביר להמית [ תם] את שונאינו [ שאינו יודע לשאול]
גם פיוטי ההגדה לא נועדו כולם כאחד אלא לרמז על חיוניותה הבלעדית של האחדות בישראל די דיינו מרמז גם על די דיינינו בלהפחית בחומרות שאין הציבור יכול לעמוד בהם ויתר פשרות של אחדות על מנת להגיע לכלל "אחישנה" . כנ"ל חד גדיא שכנגד ההגדה שאמרנו גם הקב"ה אומר לנו בתשובה את ההיגד שלו דהיינו גד- יה ומה האמירה "חד" היו מאוחדים לכלל עם אחד כדי שתבשיל גם העת לכלל ה' אחד.
וכך אם נשכיל להשיג בסדר הראשוני הקודם בבחינת ליל לגאולה דהיינו לגבש גרעין מוצק של אחדות, יהא גם יהא טעם בכוס חמישית שמזגנו לאליה הנביא לבוא גם הוא לתרום את תרומתו הסגולית ל"סגור הגולל" לגיבושה המוחלט של האחדות בבחינת רעיה כלולה הנכונה והראויה לדודה.
משה אהרון
