כל בו אני חפץ,

כל משאת נפשי ודם חיי,

הוא לשמוע את קולך,

המתוק,

הטהור,

השמימי.

את קול פכפוך הנהר על אבנים שחוקות,

את צליל הטל הנושק כותרות ורדים לעת זריחה,

את מנגינת קרני השמש המפזות על ים שוקט,

את זמר הלב הפועם בקרב תינוקות שאך נולדו,

את מוסיקת הטוהר הזולגת כמַגְמָה מבטן האדמה,

את סימפוניית האלמוגים הנושמים לאיטם את נשימת האוקיינוס,

את לחן האהבה הנוצץ בעיני זוגות נרגשים,

רק את קולך,

המתוק,

הטהור

השמימי.