כל הטוב והיפה שביננו היה
הרסת במחי לשון וחצי מילה.
החשבת שלא ידעתי לבך לפנים
ואת שכל המתענגים באהבה נכוים?
ברחת מידיי וחשבת שאחרייך ארדוף
ושוב אושיט את ידי כבעבר ללטוף
אך שכחת כי את רגליי קשרת לבל אברח
ואת עצמך הכשלת והפלת במו יד לפח.
חיי ממשיכים לזרום על מי נהר צלולים
ולך נותר להסתפק רק במים עכורים
מלאי תככים ופיתולים בהם טבעת
וכך איש לא נותר ואיבדת עצמך לדעת
