תאסוף את החרפה
כל מה שלא יכולתי
אתה תמשיך לקטוף פרחים
איפה הכוכבים ההם??
די בזה שאקבל...
אבין ואולי גם לא.
צריחה אילמת.
איפה הירח ההוא??
עוד להתווכח עמך
לעמוד מולך
נגד כל הסיכויים.
מחליטה לאבד...
את מה שלא היה לי מעולם.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה שזה נכון, כמה ש"להם" קשה להבין..... הזדהתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... לא יכולתי שלא להתייחס, כואב. נחנקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובכן אהבתי......כלומר הזדהתי עם מה שכתבת.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מדליק! רק...מדוע המבנה הוא כזה? קטע סיפורי כזה? אולי חשבי על מבנה אחר? התוכן והסגנון מצאו חן בעיניי. יפה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
