זרקו אותי מהדירה. כלומר, חשבתי שעם האסרטיביות שלי אני יצליח לכופף את הבעל בית הזקן המחורבן והוא אמר שיוריד את המחיר לשש מאות. אבל הוא עשה תרגיל ולפני שבוע ומשהו הוא הביא כמה בריונים וגם את הבן שלו ואימו עלנו בצו בית משפט ובתביעה על איומים.
אז לקחתי את התיקים ובינתיים שמתי אותם אצל שרון החברה שלי. והמשכתי לברמן ולמלצר בפאב וגם באולם חתונות עם כסף גרוע. לצערי הרב אני הפסקתי מסלול של הוראה בסמינר לוינסקי אז נדפקתי. ונדפקתי בזה שאני לא מוצאת דירה במרכז תל אביב. אני מבקרת אצל פסיכולוג, זה לא סוד. אין מה לעשות. אחרי הטריפים הרעים שלקחתי קצת השתבש אצלי משהו במערכת הכימית.
עבודה במלצרות -באולם החתונות זה הכי זוועה. אנשים תופסים אותי ומבקשים כל מיני בקשות והיה אחד שרצה שאני יביא לו מנה של דגים אחרי שנגמרו הדגים, אז אמרתי לו והוא אמר במגעיליות – לא משנה לי שאין דגים, דגים יהיו כאן. זה ממש מרגיש שכל ממזר נהיה כאן מלך. הכי מגעילים הילדים – הם שולחים הערות גסות לכיווני. אבל אני מתעלמת.
אחרי יומיים אצל שרון היא התחילה לעשות לי פרצופים עקומים של "כמה זמן תהיי כאן"... אז ממש לא הייתה לי ברירה ואז חשבתי לישון בחוץ... אולי שם תבוא הישועה.
אבל הישועה באה מהפאב. היה שם אחד חדש, נער חמודי שבא לבקר או לשתות משהו טוב. ראה אותי וכנראה נדלק עליי. (הלבוש, הלבוש) והתחלנו שיחה ומסתבר שהוא נער לפני גיוס שמחפש עבודה. אז קודם כל הצעתי לו לעבוד במלצרות בפאב שזה כזה כסף טוב עבורו. אחרי זה זרמנו והיה בינינו פלירט ומסתבר שקוראים לו פלג והוא גר בצפון הישן עם האמא הגרושה שלו והוא בן יחיד אחרי שאחותו התחתנה וכו'.
בקיצור, אחרי השיחה המעניינת היה בינינו קליק ומצאתי את עצמי בבית שלו בלילה נהדר.
לפני כמה ימים. אחרי שהחברות שלי פיתו אותי לרדת לדהב ולשטוף את הראש ואחרי שהלכתי לפסיכולוג לפגישה השבועית. העברתי אליו את החפצים שלי, הוא הציע לי לגור איתו בחדר. חדר קטן אבל חמוד, עד שאני ימצא דירה זולה.
אז מה היה לנו?
גם בחור חדש, אומנם קטן ממני בחמש שנים אבל חמוד
גם פיתרון עד שאני ימצא דירה.
תגובות