מוזר עד כמה דברים יכולים להשתנות , מוזר עד כמה בנקל נעשה שינוי זה . השינוי אינו נאצל בדרגות או לימוד כי הוא נעשה מהיר וחד , ממש בין לילה . שינוי המהווה צופן זר שאינו מתאים לדפוס הישן , כי כולו קוד מוסתר אותו צריכים ללמוד עוד זמן רב . צריכים להפנים פנימה לנפש התמהה המנסה נואשות לעכל את גודל הבשורה . והרי הבשורה הזו ממוענת לי ולי בלבד .

העיניים נישאות למרומים תרות אחר אופן אחר , אופן בו ניתן בנקל למצוא דרך מוצא או תוכנית מילוט . תוכנית בה עדיין ידי תעמוד על העליונה למול חוסר ההבנה וחוסר יכולת ההסתגלות למצב החדש שנוצר . לו יכולתי למצוא את הדרך הזו שתותיר בי מעט כבוד , מעט צלם אנוש . אבל לא נותר בי עוד כוח , אוזלת יד מנכרת בנפשי שוב ושוב ואיננה מרפה כי מערימה היא אלי, מלו כוחה. עד כי נסוגו איברי, נסוגה נפשי, תם כוחי כי איננו עוד .

יכולתי להביט מאחורי כתפי יכולתי עוד לראות אותו אי שם בדמותי ממש . איש בעל כוח, בעל תושייה , בעל עוצמות בלתי נדלות .ואינו בוחל בבדל כוח או אשליה שאינה בהכרח האמת .ואולי הינה האמת האחת שלו בלבד . האמת אותה רצה, האמת אותה אהב, האמת בה האמין בכול מעודו ובכול נפשו . ראה היא בדרכו אמת ולא בוש בה כי ידע את אשר ראה וידע את אשר מוטל אליו . ללא מורה ללא בושה עשה את אשר עשה וטוב לו .

יכולתי להביט בנפשו בחלומות אשר פקדו את לילותיו יכולתי לראות את אשר ראה . ריח פרדסים עמד באוויר ריח חריף של צואת בקר . קם הוא לעבוד את אשר לו בשתי ידיו העבות המניבות מתנת אל מכול אשר עשה .המניבות את ברכת העמל אשר זמן רב יזע . הנוטעות אושר ורינה לבני דורו וברכת האדם באשר הוא אדם .

יכולתי לראות את אושרו. את עולליו הרכים היונקים משד אימם , קול בכי העולל השוכב בעריסה מבקיע את דממת הלילה הצופן ערס ודאגה . רחש אהבה נשמעה למרחוק מבעד ביתו הדל, מבעד למיטת אהבת אמת . אהבה בה יש איש ואישה בלבד . אהבה בה תולים גורלות איש בחיק אשתו ושלמים הם . ללא חרטה ללא קורבן כי שלמות השניים באחד, שלמות המשפחה .

דאגות לו רבות הן פחדי היום והליל . דאגות לשלמות משפחתו הקטנה , בראות העולל . ראה גם ראה את האמת בה פילל ליל, ליל לאדמה שלו ושל שכמתו . ראה את אובדן גורל אנשיו , ראה מרצחים מקיזים את דמם . לכן נשא בעול החרב ואקדח נשה בכליו ונלחם גם נלחם עד דם . ללא מורה ללא פחד רק אמונה אחז, קורבן גדול ותמורה לו, קורבן ולסופו לא אחרת משום האמת האחת האמת שרצה .

והיום לא אחרת מביט מבעד לכתפיו בוהה ותוהה עד לאן ומכאן לאן לעולם . תוהה בדבר מעשיו מנסה להבין את מה שקרה . מנסה לראות קצה של אור מבעד כתף נפולה . מנסה להבין כיצד זה קרה תחת ידיו הפצועות . מנסה להבין מדוע בניו אינם מסתפקים בגורלו . וככול שחשב וככול שבכה ואמת לו אחת רק .