תמונת כל הקסמים

 

אלוהים אדירים,

תיקח אותי לשם!

 

אני משתוקקת לרוץ שם

על מרבדי דשא עצומים,

קלה, יחפה, ללא גבולות.

אני חולמת לעלות גבוה

לגבעות ללא שום קושי

לנשום, להתקרב לענני

התכלת ולגעת סוף סוף

באושר שלוות הלבבות.

השמש שם טובה כל כך,

מרפאת בקרניה הבוהקות

כל פיסת אדמה כואבת.

אני עוד מדמיינת איך אני

מתמקמת בנוף האגדתי

ובוהה בפרפרי הפלא.

 

אלוהים הטוב שלי,

מצא לי שם מקום,

בתמונה המופלאה

הזאת שמצאתי לא

מזמן בין כל החומר

הקר.

 

ולא אכפת לי להיות

דוממת ולקפוא כמוה,

אני לא יכולה לשאת

יותר את התנועה כאן.

 

ראשי מסתחרר שוב

ולבי מתכווץ ומרפה

לקול הלחצים והסבל.

אני חייבת ללכת מכאן.

 

אני רוצה להתעורר בפעם

הבאה כחלק מהרקע הקסום

ואם תיאבד התמונה בתוך

כל הרוע בעולם אז גם אני

אאבד כל כוחותיי ואצטרף

אלייך, אלוהים.