ירושלים מערסלת אותךָ
אל הצלקות שבבטנהּ
ובעודך מתרפק-מתנחם
תוכל להבחין בחום גופה
את עשן המקדש
ולשוב ולהתנחם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
- איש/ה אשר ידבנו ליבו
- מונולוג לילה
- משהו כתום (או: פער הדורות)
- בין כל אנשי הרחוב- שלושה קצרים
- רגע לפני פרידה
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש (רק דבר אחד הטריד אותי- אם היא ערמה בפאת השדה, האם זה הופך אותך לעני מקבץ?) [ליצירה]
- [ליצירה] "טונציה" זהו האופן בו מילה נאמרת,ובעקבות כך נשמעת ("אם אתה יודע למה אני מתכוונת"), המנגינה שבדיבור. ו..תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי!! [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] כשהבטחת לי אירוסים ציפיתי למשהו קצת שונה :-) ספר לנו איפה צולם? [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
תגובות