ירושלים מערסלת אותךָ
אל הצלקות שבבטנהּ
ובעודך מתרפק-מתנחם
תוכל להבחין בחום גופה
את עשן המקדש
ולשוב ולהתנחם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איזה כיף! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין אבל לא מספיק מלוטש. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון גאוני! :-) גמני הייתי תולשת אם הייתי נתקלת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עדין, כמה יפה. שמחה לקרוא אותך כאן שוב [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל יפה וזורם ("אני חושב שכשמוזה בורחת לי, אני בטח נושם ממש הרבה מילים") אבל הסיום.. כאילו לא קשור להתחלה, כאילו נכתב בזמן אחר, בהלך רוח שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא ההערה הייתי לוקחת את זה למקומות אחרים לגמרי [ליצירה]
תגובות