ירושלים מערסלת אותךָ
אל הצלקות שבבטנהּ
ובעודך מתרפק-מתנחם
תוכל להבחין בחום גופה
את עשן המקדש
ולשוב ולהתנחם.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אסף, המשפט האחרון אמור להחזיר להתחלה, במין לופ. (חלון- שייכנס דרכו חמצן..), פרט לכך, היטבת להבין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה. הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה. -המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא- [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. כי דווקא הרגשתי שיותר נכון לשיר הזה להיות פשוט, בשפה כאילו רחובית, וללא מילים גבוהות או ניקוד. זה חלק מעניין הקירבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] סתמי לטעמי. לא מצאתי כאן שום אמירה אוונגרדית או עניין ספרותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת להגדיר מה זה בדיוק, אבל אהבתי ממש! עורר בי תחושה חזקה! (של כלב המשתרך בשיירה דמויית הובלת אסירים) [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד להרגלי, 2 הבהרות: "משומש"- במובן הרגיל וגם במובן של מלא שמש. "והוצאתי..והבאתי"-רמז ל4 לשונות גאולה. (ואולי שיר המצריך הבהרות אינו טוב מספיק?..) [ליצירה]
- [ליצירה] החשיפה לשמש היא במובן כפול- החמרה של ה"מחלה" (הרי שהייה ממושכת בשמש גורמת לסרטן), ובמובן הקיטשי יותר של "להראות את האור"-הדרך הנכונה.. ו..תודה :-) [ליצירה]
תגובות