שיר של לאה גולדברג, שנתקלתי בו עכשיו, בשיטוטיי בספר שיריה.. כמה הרבה אפשר להגיד בכל כך מעט..
אין לך זכות חנינה בעולם.
הכל הוכרע.
חלומותייך טובעים בים
ואת אומרת שירה.
[ליצירה]
...
בקריאה שניה, התנגן לי "דרשתי קרבתך". ובצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך..
צריכה עוד לחשוב על זה.
אהבתי מאוד את השיבוצים בבית השני.
וגם את החריזה הלא-מחייבת.
--
ובלי טלית אי אפשר?
תגובות