הכנסתי את הדברים לתיק, הייתי לבד בכיתה, פתאום הרגשתי יד נוחתת על כתפי, זה היה לי מוזר הרי כולם כבר הלכו לטקס. הסתובבתי זה היה דין.
הוא הצמיד אותי לקיר שעליו היה הלוח, הוא אמר לי אני אוהב אותך ובא לנשק אותי, סגרתי את שפתיי חזק ככל יכולתי, הוא לחץ על לחיי ואמר "קשה הא?!", הפה שלי נפתח, הוא נשק לי. עצמתי את העיניים. הוא אמר "את יודעת שאני אוהב אותך! " הנהנתי ללא ברירה, הוא הוסיף "אם אני אראה אותך עם הילד הזה שוב את יודעת מה יקרה לו!" הנהנתי בשנית , הוא בא לנשק אותי שוב והפעם לא נתתי לו.
עמדתי קפואה עם הספר בידי מביטה בדמותו המתרחקת .בוכה.
כשחזרתי הביתה אמא התעוררה , היא שוב לקחה את הכדורים, היא לקחה את החגורה והתחילה להכות באחותי ובאחי הקטנים, אמרתי לה שתכה אותי, הכל היה כואב , נפצעתי. אבא הגיע , הוא אמר שעוד מעט אמא תעזוב ולא נסבול יותר ...
למחרת בבית הספר רון אמר לי שהוא אוהב אותי והציע לי לצאת איתו, רציתי להגיד לו שאשמח אבל לא יכולתי.
בהפסקה הלכתי לשירותים כי הפה החל לדמם מהפצע של אתמול, דין שוב בא . הוא שאל מה קרה , הוא ראה את הפצע המדמם ואמר "זה הגיע לך!" , רעדתי , הוא הצמיד אותי אל הכיור והחל לנשק לי את הצוואר .
ואני תוהה בליבי מתי הסיוט יגמר?!
אולי זה טיפה מוגזם אבל לא נורא
תגובות