תמיד קל לזרוק הערות, להוציא אצבע מאשימה, קשה להסתכל על מה שאנחנו עצמו עשינו. אז לאחר הכעס והעצבים תמיד צריך לראות מה אנחנו עשינו לא נכון, לראות מה אפשר לשפר. אולי אתם חושבים אחרת, בטח יש אלפי דעות, ולא תמיד מסכימים, זה לא רע, אבל להקשיב זה נכון תמיד.
הראשונים שאפשר להאשים, ואנחנו מאשימים, מאד, אלו הערבים, כמובן זה לא ממש ספציפי וזה קצת גזעני והכל , הרי לא מדובר פה בכל הערבים . אך בדעה הזו אין מה להתווכח , על הדעה הזו כולם יסכימו,לא?!
שנית יש להאשים את התקשורת. זכות האזרח לדעת, לגבי הזכות הזאת יש מחלוקות רבות, לפי דעתי במקרים מסוימים, כמו המקרה הנ"ל -לטובת המדינה לא לדעת. אולי אף כדאי להעביר את המידע הזה מפה לאוזן. הרי מתי לאחרונה ראיתם את משפחתו של סמיר קונטאר בוכה לBBC?! חס וחלילה שזו אשמת המשפחה כמובן (ואת זה אני לא מעזה אפילו להגיד בציניות). בסך הכל הם רוצים להישמע, הם רוצים יחס, ואין להם שום קשר לזה. אבל מי יודע אולי בגלל שהם יודעים שכ"כ אכפת לנו הם מציבים לנו כאלו אולטימטומים.
אולי בכלל אלו תנאי האסירה. אנחנו למשל, לא יודעים מה מצב החטופים, לפחות לא ידענו עד היום בבוקר. אולי אפילו לסמיר קונטאר יותר טוב בכלא שלנו מאשר בחייו הרגילים, והם יודעים את זה, הם יודעים את זה טוב מאד הרי אנחנו, שלא כמותם, מפרשים את התנ"ך כמו שהוא, ולנו אולי יש את המצפון והטוב לב האלו שלהם אין.
אז למרות הכל, הם הוחזרו, רק שניים מהארבעה, אבל הם הוחזרו.
בסך הכל חשוב שכולם ידעו, אנחנו שונים, משמע אנחנו מיוחדים.
העם שלנו החזיק אלפי דורות ודבר לא ישנה את זה.
הצבא שלנו הוא בין הצבאות החזקים בעולם.
המדינה שלנו רק בת 60 והיא מצליחה יותר ממדינות שקמו לפני מאה שנה.
מחוץ לכל הדברים הרעים ולסטראוטיפים שאומרים שישראלים גונבים מגבות מהבית מלון יש גם את מוחות יהודים ואף ישראלים שמצליחים ומשגשגים בחו"ל.
*הידעתם שבמלחמת העצמאות לא היה לנו שום נשק ולא מטוסי קרב, הברחנו אנשים ממטוסי טיולים ומהחלונות שלהם זרקנו בקבוקי סודה מנוערים היטב להשמע צליל חזק שיבהיל וירתיע את האויב. אין על המוח הזה [= *
ובנימה אופטימית זו- שיהיה לכם יום מדהים
