לא ידעתי את העיניים ולא את הפנים ולא את טעם השפתיים כסהרורי הייתי הולך ופוגע בעצמות הבריח הייתי שורט את המרפקים נושך עד דם את הקמיצה .
שואל הוא היה שואל אותי מה אני יודעת וכמה אנשים אני מספיקה להכיר בחודש זה היה מבלבל ומביך כשהוא היה מקריב פרח לפני, פחית שתיה טבעת.
אנשים נוטים לספור את צעדיהם בחושך בחדר המדרגות הם נוטים לאחוז בדברים קרובים לאמץ את עיניהם לראות ואני כעיוור וכסהרורי הולך בביטחון ופוגע בעצמות הטרפז שורט את המרפקים כנגד הקיר נושך עד דם את הקמיצה. לא לזה התכוונתי.
תגובות