לספר על נר, עלי.

אני לא רוצה לספר על נרות אני רוצה לומר להם, בעצם לומר לנר אחד-לנר שלי. אני רוצה לבקש ממנו שלא יכבה.
אני רואה את השעווה מתנעטת ואת האור שמתעמעם, באמת תשאר?
לא תעלם?
נר שלי, הכי בעולם אני צריכה כוח ואור עכשיו, בבקשה אל תעזוב אותי לבד גם ככה חשוך לי כל כך.

ואני מפחדת, אני מפחדת כל כך שהנר שבתוכי יעלם ויגווע. איך אש נשארת בלי שעוות בעירה?
אני מפחדת שידליקו לי נר נשמה כי הנר שבנשמה שלי לא יהיה לו יותר כוח להאיר לי את הדרך.

הלוואי ולא ימות לי הנר...

מה אפשר לעשות כדי שנר ימשיך להאיר?
איך נותנים כוח למשהו שצריך להיות הכוח שלך?

הנר שלי לוחש לי שאני דואגת לשווא ,הוא לוחש שלעולם לא יגמר וישאיר אותי לבד. קצת קשה להאמין בזה כשרואים אותו רק הולך וגווע.
אולי אני לא רואה את כל הנר שלי ואני מזלזלת בעומק שלו ובכוחו. אולי הוא עוד יפתיע אותי ,הנר שלי, ויגלה לי שעוד יש בו אש מחיה.

אולי הוא מחכה למישהו שידליק אותו...