נחיל, של בעלי – שררה חסרי רגש – אנוש, השתלט על עולמנו; למען השיגעונות האישיים, הם לא יקוצו, משפוך דמם של המונים. בהתלהבות של רדיפת – בצע, הם לא יבחלו, במעשי – צוררים. אלה, לחיי – אדם אינם מייחסים שום ערך; דם ניגר, לדידם ערכו, כמי – נהר. העושר והשלטון, ללא – מצרים, זאת משאלתם הנכספת, ולהשגתה, לא יירתעו, מליית* כלל.