יושבת אני לבד, וכותבת לך, יומני היקר
לך אין צרות, שמחות ובדידויות
אתה שם, שוכב לך בין כל הספרים
נהנה מעצמך ומהחיים שאין בך
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהו! בושמת! ברוכה הבאה לאתר! איזה נחמד שהצטרפת אלינו! ברוכה הבאה!! זה יופי שאת כותבת!אוהבת!! [ליצירה]
- [ליצירה] בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :)) מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים... צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן. אז שינעם לך השבוע המתחדש כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אפשר לכתוב את החיים שבך מכתיבים לך אתה לא צריך להתאמץ להתחבט אצלך אין חרטות את הכל מכתיבים לך אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... אני יכולה להעביר את הקטע הזה לכיתה שלי??? הקטע ממש יפה, ואני חושבת שהם יהנו ממנו ממש! אתה כותב מדהים... [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאוד-מאוד אהבתי... במיוחד את השורה: "היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים.. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול.... וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :)) יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בתש! מוכשרת שלנו... מזל שאת מפרסמת פעם ב.... לפחות זה.... יומעולה ושופע אור!!! חנוכה שמח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כשישבתי על החוף, האבנים נדמו כלבנים באור השמש המסנוור...למרות שהם היו מצופים במלח לבן... לא רק בנוף רואים שחור-לבן גם באנשים, יש חרדים-דתיים-חילונים, יש רעים-טובים. אין באמצע. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם המשפע"כמה ימי הולדת אהבת"...כי אני לא אוהבת ימי הולדת. קרו בו דברים שגרמו לי כמעט לשנוא אותו...אז קצת קשה לי לענות על השאלה הזו... נכון... זה לא נכון.... ניסחתי את המשפט שלי לא נכון... כתבתי "נכתבה מיד לאחר שנתכבה יצירתי ה120.." אז אני חושבת שהניסוח המתאים יהיה: "נכתבה מיד לאחר שנחתמה יצירתי ה120 שפירסמתי ואני אוהבת"...כי כתבתי יותר מ120, פשוט שאותם אני לא בדיוק אוהבת.. למשל הרבה מאלו שכתבתי בהתחלה... ולפי הניסוח החדש שלי, כל השירים שכללתי ב "120" הייתי מביאה לאנשים שאני אוהבת.. ואפילו עשיתי את זה...במחברת שלי, למשל...יש בצד של הדפים כל מיני הערות והקדשות.. פשוט לא מצאתי סיבה לפסם את כולם... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!!! זה יפה. אבל אם חבר שלו נהרג במלחמה, סביר להניח גם שהגיע לגן-עדן. ואם מישו מתאבד- הוא מגיע לגיהנום... ואיך זה שלא שם לב קודם לכן שגם לאחיינו קוראים שלומי?! וסביר להניח גם שיאהב את אחינו מכל, ואולי רק בגלל זה... בכ"ז- זה ממש ממש ממש יפה!!! מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
תגובות