יושבת אני לבד, וכותבת לך, יומני היקר
לך אין צרות, שמחות ובדידויות
אתה שם, שוכב לך בין כל הספרים
נהנה מעצמך ומהחיים שאין בך
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהו! בושמת! ברוכה הבאה לאתר! איזה נחמד שהצטרפת אלינו! ברוכה הבאה!! זה יופי שאת כותבת!אוהבת!! [ליצירה]
- [ליצירה] בשמתי, דוקא היומן מלא בצרות, שמחות ובדידויות, וגם כשהוא שוכב לו בין כל הספרים אין לו בעצם מנוחה, והוא תמיד מוקפץ לאיזה ארוע :)) מה שבטוח אין לו, זה מועקות, זה מיוחד רק להולכי שתיים... צחוק צחוק בשמת, אבל למדתי מיכולת ההכלה של היומן. אז שינעם לך השבוע המתחדש כּנרת שהולכת להנות מהחיים שיש בהּ :) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אפשר לכתוב את החיים שבך מכתיבים לך אתה לא צריך להתאמץ להתחבט אצלך אין חרטות את הכל מכתיבים לך אז זה רעיון יפה שאפשר לפתח היית יכולה ללכת יותר עמוק ברבדי התודעה האנושית למצוא את ההסתכלות המיוחדת והאינטימית על היומן זו לא הסתכלות שונה משלך אלא הסתכלות שהיא שלך רק שהיא יותר בסיסית ולכן גם פחות ברורה וברמת מודעות נמוכה [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחמוד... אהבתי! יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם המשפע"כמה ימי הולדת אהבת"...כי אני לא אוהבת ימי הולדת. קרו בו דברים שגרמו לי כמעט לשנוא אותו...אז קצת קשה לי לענות על השאלה הזו... נכון... זה לא נכון.... ניסחתי את המשפט שלי לא נכון... כתבתי "נכתבה מיד לאחר שנתכבה יצירתי ה120.." אז אני חושבת שהניסוח המתאים יהיה: "נכתבה מיד לאחר שנחתמה יצירתי ה120 שפירסמתי ואני אוהבת"...כי כתבתי יותר מ120, פשוט שאותם אני לא בדיוק אוהבת.. למשל הרבה מאלו שכתבתי בהתחלה... ולפי הניסוח החדש שלי, כל השירים שכללתי ב "120" הייתי מביאה לאנשים שאני אוהבת.. ואפילו עשיתי את זה...במחברת שלי, למשל...יש בצד של הדפים כל מיני הערות והקדשות.. פשוט לא מצאתי סיבה לפסם את כולם... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
- [ליצירה] די לא ברור מה השיר ואיך קוראים אותו.... אם תוכלי להסביר לי... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... אני יכולה להעביר את הקטע הזה לכיתה שלי??? הקטע ממש יפה, ואני חושבת שהם יהנו ממנו ממש! אתה כותב מדהים... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול.... וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :)) יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני... מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה... אהבתי... העלית לי חיוך שחור... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] כשישבתי על החוף, האבנים נדמו כלבנים באור השמש המסנוור...למרות שהם היו מצופים במלח לבן... לא רק בנוף רואים שחור-לבן גם באנשים, יש חרדים-דתיים-חילונים, יש רעים-טובים. אין באמצע. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] תאמת, מוזר לי לקרוא דברים כאלה... במיוחד שאתה כותב...(לא שקראתי יותר מדי שלך...) פשוט היום הייתי בגבעה הצרפתית, וראיתי שב2001 או 2002 נרצח שם אדם בשם שמואל ירושלמי... ברור שאנחנו רוצים את החיילים החטופים, אבל ברור לי שעד כמה שזו מצווה חשובה, הרי היא משתווה לכל המצוות (אם זכרוני אינו מטעה אותי) אבל ברור לי שאפילו הם עצמם לא היו רוצים לחזור הביתץה בידיעהשאחרי קצת זמן, כל האלף חיילים ששוחררו בתמורתם באו ורצחו יהודים אחרים. ככה שאנחנו נקבל אותם בחזרה, והם יחזרו לבתים שלהם... בתים בישראל... שזה מה שכולנו רוצים, אבל ילכו מליוני אחים שלנו, אחים שלהם, ע"י הפיגועים שהמחבלים יעשו.... ממש חבל שאתה בצד שלהם.. אתה כותב יפה, ואנחנו צריכים אותך בצד שלנו.... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
תגובות