נסיך קטן
צייר נסיכה צופה בשקיעה
צייר גם אותך אחז בידה
צייר פרח ופרפר רוקד
צייר עולם יפה יותר
צייר מה שחפץ ליבך
רחוק קרוב מציאות או הזייה
בידך המכחול הצבע והבד
רק אל תרגיש בדד
מקסים
שי
שייקוש, תודה על סדנת הציור.
בזכותך אוריה, שייקוש יצר כאן סדנת ציור, ונהניתי מאד ממה שיצא לי ובעיקר מעצם הציור.
אבל זו לא חכמה גדולה, כי כשמציירים בצבעי פחם, כמעט כל שירבוט יוצא עם אמירה.
עם זאת אוריה, אני יכולה להסכים איתך, שלעיתים הגוונים מטשטשים לנו מול העיניים ואנו רואים רק שחור, והמדהים הוא שאתה אומר כאן "אין הדבר תלוי אלא בי", כלומר אתה הוא הצייר של חייך...המצייר והמוחק,
והשחור הזה, לפחות נזכור שזה זמני, אחרת...
תודה לשניכם, יקירים,
אור ואהבה
כּנרת
אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני...
מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה...
אהבתי...
העלית לי חיוך שחור...
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
נסיך קטן
צייר נסיכה צופה בשקיעה
צייר גם אותך אחז בידה
צייר פרח ופרפר רוקד
צייר עולם יפה יותר
צייר מה שחפץ ליבך
רחוק קרוב מציאות או הזייה
בידך המכחול הצבע והבד
רק אל תרגיש בדד
מקסים
שי
[ליצירה]
שייקוש, תודה על סדנת הציור.
בזכותך אוריה, שייקוש יצר כאן סדנת ציור, ונהניתי מאד ממה שיצא לי ובעיקר מעצם הציור.
אבל זו לא חכמה גדולה, כי כשמציירים בצבעי פחם, כמעט כל שירבוט יוצא עם אמירה.
עם זאת אוריה, אני יכולה להסכים איתך, שלעיתים הגוונים מטשטשים לנו מול העיניים ואנו רואים רק שחור, והמדהים הוא שאתה אומר כאן "אין הדבר תלוי אלא בי", כלומר אתה הוא הצייר של חייך...המצייר והמוחק,
והשחור הזה, לפחות נזכור שזה זמני, אחרת...
תודה לשניכם, יקירים,
אור ואהבה
כּנרת
[ליצירה]
אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני...
מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה...
אהבתי...
העלית לי חיוך שחור...
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
והחוט המקשר בין הלב אל הנפש הוא שיסגור את מעגל ה"אני" שלי...זה היה מתבקש..=]
כל כך מבין את זה,לכל דבר בחיים יש שני צדדים,רק צריך להבין איך לראות את הקצווה של כל קצה...
תודה לך!
[ליצירה]
אהבתי אליה כקרן האור,
כזיו על פני מים רועדים בכתום.
כשמש זורחת על הרים רחוקים,
כטל הפריחות הנוטף בפרחים.
כטוהר השלג,הצחור הנצחי,
כשמע הזמר,בבוא האביב,
כציפור באויר הדואה במרום,
כדמעה מן העין,הממאנת לפול.
אכן האהבה שאת מתארת פה,כמעט ואינה ניתנת לתיאור!היא סוחפת,מרגשת,מטורפת!ממש כמו שאמרת...מדהים פשוט!הבאת לי השראה...;-)
אין לי עוד מילים להוסיף..
רק שנזכה כולנו לחוות את האהבה הזאת במהרה..
תודה לך יולי!=]
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
אחחח..גם אני מחכה ליום בו אוכל להפציע כך,ליום בו הלב פשוט יפרוץ החוצה בכל כוחו וישבור את כל חומות הכאב שבנה לו גופי וישאוף מאוויר העולם שאיפה עמוקה וארוכה...
התחושה מוכרת...=]
תודה לך!
[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
עצוב וכואב לי לקרוא את זה..ממש אפשר לראות את הצער שלך דרך המילים..אם חווית ירידה תדע שבקרוב תבוא גם העליה..
ועכשיו מספיק עם הדמעות,זה הזמן להחליף אותן באלפי חיוכים של אושר,ולפתוח את הצוהר בנשמתך כדי שתוכלי לעוף כיונה אל השמים הצחורים מלובן,ולהרגיש חופשי!=]
מקסים..שלא תכאבי עוד..
תודה!
תגובות