[ליצירה]
תיקון טעות...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור...
[ליצירה]
וואו. מאוד-מאוד אהבתי...
במיוחד את השורה:
"היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים..
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
אהבתי... מזכיר לי בימים שאין בהם שום טוב, וכל דבר שקורה רק מעציב יותר מהשני...
מעניין שאחד הצבעים שאני הכי אוהבת הוא שחור, אבל ני עדיין מודעת לזה שהוא גם הצבע הכי מדכא.. ועם זה אני די שמחה...
אהבתי...
העלית לי חיוך שחור...
יומעולה ושופע אור!