[ליצירה]
דב- נכון... האהבה היא שגורמת לנו לכתוב... או הפרידהנ שבאה לאחריה... אם כי האהבה יכולה להיות לחברים, תורה, ולסתם דברי חול....
וידידיה- זה בסדר... אני בת...בזה אפשר להיות בטוחים... :))
יומעולה ושופע אור!
[ליצירה]
...
הדסה
זה כזה נגע לליבי...
הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש....
רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה...
הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3...
אני שמחה שזכיתי להכיר אותה...
לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה...
טוב, ביוש!
[ליצירה]
תיקון טעות...
רומיאו-
לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...)
הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!)
הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך...
אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..)
מתי הגעת לשדה הקרב?!
חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת...
הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו...
אוהבת,
אני...
נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור...