יצירי-השטן כובשים את הכתר;
במרמה וַנֶכֶל מבירת-עוזם חולשים.
עיסקיהם שחורים כִשְחוֹר-לַיִל;
רק על כבוד-עצמם חסים.

כבתהומות-האופל ידם בוחשת;
מזימות וּמעללי-זַדון מוֹעַדָם.
בכנסת של אנשי-השטן, ישראל כל פעם מחדש בוחרת;
במשכן אין צדק לעולם!