נמאס לי! העולם הזה לא בשבילי! מי הם בכלל שיחליטו לי מה לעשות? תמיד החזקתי בדעה שאני ילדה מספיק גדולה כדי שאני אקבע את מה שברצותי לעשות בחיי! אז הם גדולים ממני, ואז מה? אני גם גדולה. יותר בוגרת מהם. מה שבטוח.
חייכתי חיוך ציני.
טוב, הם יותר בוגרים אולי, אבל כמה כבר אני יכולה לסבול אותם? עם ההוא מקצה הרחוב הרבה יותר נוח לי. הוא אף פעם אף פעם לא חשב שאני סתם מוזרה! תמיד הוא כל - כך הבין אותי, ואף הציע לי ללכת איתו למה שהוא כינה "מסיבת סמים" אני אלך. מה כבר יש לי להפסיד?! יהיה נחמד. זה מה שבטוח.
שוב חייכתי, והפעם בציניות מופחתת יותר. תמיד חשבתי לעצמי שלרחף בעולמות רחוקים זה כיף. שיאו של הכיף האפשרי, ולכן זה ניראה לי דיי מושך. לקחת סמים, אני חושבת שזה יהיה לי טוב, אני אשכח קצת ממה שקורה לי כאן, בעולם הזה! מה אני צריכה לסחוב איתי את כל זה?! דיי! אין לי מה לשכנע את עצמי. כבר החלטתי. אני הולכת.
הרבה אנשים במשפחה שלי מסתכלים עלי עקום, יעני, אם אני בת של שני הורים בעלי משרות מכובדות אני גם צריכה להיות כזו? או שאולי עלי ללמוד באוניברסיטה, כמו שאר אחיי? אני לא חפצה בזה. זה לא בשבילי. אני רוצה קודם כל לחפש את עצמי בעולם הסמים. אם אני לא אמצא שם את עצמי אאלץ להתפשר על האוניברסיטה.
הגעתי?! הינה בדל של סיגריה, מעניין של מיזה. אני לא מכירה כאן איש. למה באתי לכאן? טוב. די! אני היא זו שרצתה, סליחה שרוצה! שרוצה להיות כאן! איפה הבחור ההוא אמר לי לחכות? אני לא רואה אף אחד שניראה כמוהו. אהה, בעצם, הוא לא אמר לי מקום מדויק.
מתקרב לכאן מישהו, מה הוא רוצה ממני?!
"היי!"
אני לא מכירה אותו! מה פשרו של ה"היי!!" הזה?
טוב. כולם כאן ערסים. כמותו, מן הסתם. אני אהיה חייבת להתרגל אליו, ואליהם, אני הריי רוצה לשהות איתם ועם סמייהם. משקאותיהם.
נענה לו? כן! "היי..." למה אני כל - כך מהוססת? אני לא חושבת שאני צריכה להסס כל - כך. בסך הכל הוא לא 100% כמוני, אז מה?! אני לא יכולה להיות גם איתו בקשרים? אני חושבת שאני כן יכולה.
"את מחפשת מישהו?"
אני מחפשת מישהו? כן, בעצם - לא. אני רק רוצה את הסמים שלו.
"לא... למה?"
"את... ככה.יש אצלנו חגיגה..."
יאללה! אני הולכת איתו. מה כבר יש לי להפסיד...?
הם מתלהבים ממני. חושבים שאני חתיכה. יופי. מה כבר יש לי להפסיד? הם ייהנו, אני איהנה, אני בסדר.
ללכת מכאן? הם מפחידים אותי קצת! אני... רגע. הוא הביא לי את הסם, אני לא הולכת. זה הולך להיות פגז! אני איהנה קצת. מה יש לי? אני מפחדת בגלל מה שניסו להחדיר לי למוח במשך כל השנים? מה יש לי? לא יקרה לי כלום!
הוו! אני נמצאת כל - כך גבוה, מזל שלא הלכתי, נעים לי כאן. נעים לי שם. היה כל - כך כיף לי לעשן איתו את הגראס והמריחואנה!! וגם כן היה כל - כך כיף לשתות איתו את הרדבול ואת הבירה הלבנה!! הוא קורה לי. מושך אותי בידיו. שלא ימשוך אותי בכוח. אני הולכת איתו. עם הבחור שהביא אותי, לחדר הפנימי. מה יש? עשויים להנות שם. רק אני והוא! מה כבר יקרה לי כאן? אני... אני...
אויי! מה עשיתי?! איך נתתי לדבר כזה לקרות לי? לא חשבתי שאתדרדר עד כדי כך! אני בורחת! הביתה!! עד כמה שזה יהיה לי מביך לבוא אליהם במצבי הזה!
אני חייבת אולטרה סאונד. חייבת! אחרי מה שעשיתי... אני הולכת לעשות. בלי שיידעו.
אני כל - -כך מפחדת מהתוצאות.
"את בהריון, מזל - טוב!!"
אוי ואבוי לשמי הטוב! נכנסתי להריון! אני רוצה לעשות הפלה! אבל... אבל זה לא יהיה הוגן כלפי הילד, הוא לא אשם בטעויות שלי! אני אצטרך להיסחב איתו כהוכחה למשוגות הנעורים שלי. הוכחה מרירה עד למאוד!!
-------
איך? ניסיתי לצייר את זה גם מנקודת מבטה של הבחורה.
תגובות