יושבת ברכב, שעת נסיעה.
יושבת. כועסת. ממש זוועה.
חוסר רוגע חוסר טוב
מרגישה ממש מכאוב

מסתכלת וזועפת-רע היום!
בכולם אני נוזפת
החיוך המיותר מהפנים-שימחק!
ואתה שם-צוחק?!

עצבנית היום. עצבנית מאוד.
דוקרת את כולם. ממש כמו קיפוד
צועקת נוזפת. אני מרירה
לא רואה סיבה לשימחה

מסתכלת במבט כואב מסביבי-
לא מבינה איך מאושרים
צועקת. שואגת. מתמיד כעוסה
המילה "כעס" כבר ממש לעוסה

לא רואה רוגע. רואה רק מכאוב
לא רואה את האושר. לא מקרוב
לא רוצה את העולם הזה. הוא נורא
לא רוצה את האושר. מרוחקת מכולם.

אולי צריך מקום לתיקווה להשאיר?
אולי אמצאה שם-בעיר?
אולי לא רק רע בעולם קיים?
אולי יש משהו טוב בבני-האדם?!
___________

הבית האחרון מוקדש לאבא שלי...