מה היה שם
בֵּין בָּדֵי הסככה
מה הרעיד את הלסת
בְּרִגשה המומה
עת יצאו הקוּרים
מגרוני למרום
עת ניחַרוּ עיניי
מזעקות הצְרִיפָה
שְֹאוּ ילדים ראשיכם
אל גבעות הטרשים
אל צְפִינֵי רקמותיכם
מי היה שם
ליילה
-
כל החיים כתבתי שירה למוזיקה.
פתאום הבנתי את העוצמה של שירה בלי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] להתנחם בזרועות ארעיות... מדהים איך אנחנו תופסים בזרועות, תמיד, ארעיות או לא, את הנחמה. לא שמחה, לא עצב - אלא נחמה, גאולה, ישועה. אני עוד אכתוב על זה, נראה לי. אחלה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד שהבנת שם משהו. השמועה אומרת שהמבטא האירי שלהם כל כך כבד שהסרט כולו הופך לבליל של תמונות:) למרות שזה מספיק לגמרי בשביל להעביר את האווירה... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה כל כך להעביר תחושות מדויקות, חדות. אני חושבת שממש הצלחת כאן. יפה נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. הרווחת לך מעריצה. רק צריך שם משהו יותר חזק מ"מנוולים":) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, יפהפה. אני רק מנסה להבין - מה היא משמעות רמברנדטית? איך הכותב תופס אותה? יש אסוציאציות פנימיות כ"כ מורכבות שכמעט בלתי אפשרי להעביר אותן מילולית... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. ככה זה בדידות קיומית... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ככה גם אני לפעמים מרגישה אליה. כמו אלמנה כואבת שאיבדה כ"כ הרבה, שמרוב מה שאיבדה תוכל עכשיו כבר להכיל את כל הצער שבעולם. ולא להישבר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק כל כך. כל כך כל כך. התפילות, והצבא, והתפילות בצבא, והצבא דרך התפילות והכל הכל הכל... איך נשארים ככה, עמוקים וכואבים ועמוסים ברגש - שם, בתוך האין. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש. זה מעניין אבל זה ממש לא דומה לתחושת יום כיפור שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ציידת, את חושבת? מבחינתי זה אולי החלק הכן, הפשוט והאמיתי ביותר בשיר. כל כך עצוב, כל כך נכון. מבחינתי כל השיר נכתב רק בשבילן, באיזשהו מקום, בשביל להנגיד מצב קודם למצב נוכחי. מה שכן, אולי באמת לא מובן שכדאי לקרוא אותן בטון ציני. תודה! [ליצירה]
