על מַתְלוּלֵי המדרונות נַצָה השמש;
מנבכי הבוקר צפרירו של השחר עולה.
עֶדֶר כבשים באחו רועה וּמִתְפּוֹעֵעַ;
עם הֵצֵת החמה קולו גועה.
עם משב רוח קלילה רוגש לו ים-תכלת;
נחשולי זעפו בחומות-הסלע, נָפיץ.
הרחק באופק, לובן עננים מתנועע;
עַלְעוֹל-סַעֳר סירות מקפיץ.
הרים רמים זונקים אל הרקיע;
כַחָל ערפילים עוטה עליהם.
צוקי-חוֹד כמחט, נישאים מעל המים.
סַרָק-השקיעה מפיז פניהם.
