יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
[ליצירה]
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
תעזבו את הבחור במנוחה...שיכתוב כמו שהוא מבין ורוצה אני לא מבינה למה יש תמיד התקהלות של ביקורת מסביבו...
בכל מקרה שי-כמו שאומרים לא משנה מה מדברים עליך...העיקר שמדברים עליך...(סוג של מחמאה...)
[ליצירה]
וואו....זה מנולוג מקסים..אהבתי את החיבור הזה ובמיוחד את "מציפות לי את עינייך" שזה ממש מדהים בעיניי...
אך לא הבנתי את הסוף..."הבדידות שלך"...אם תוכל להסביר זה נורא ישמח אותי...
מיפעת.
[ליצירה]
לא צריך את הים
גם לא את גליו
אדם יודע הכי טוב איך לשטוף כאביו
העצב הוא תוצאה של חוסר חיבור לעצמינו באמת ובפשטות.
זאת הגישה שלי בכל אופן...
השיר כתוב מאוד מרגש.
תגובות