ישבתי על הבר
יכולתי לשמוע את הברמן
מוזג את המשקאות
הוויסקי שקשק בתוך הכוסית
בטלוויזיה שידרו את המשחק
מי שמפסיד היום
יבכה על זה מחר
ואני חיכיתי לאות ממך
אמרת שתתקשרי
אולי תבואי לבקר
אנשים באו והלכו
היה אחד שדיבר על מלחמה קרבה
אחר דיבר על כסף גדול
רציתי לשאול
למה לא רואים אותו אף פעם
ועוד משקה אחד
עוד רחמים שנוטפים מכול פינה
ממני אל העץ של הבר
ובחזרה אל הכוסית
רק את היית רחוקה עכשיו
במחשבות, היינו אמורים לחצות את העיר
אל דירה קטנה
להביט החוצה, כאילו זה בפנים
הברמן שאל
אם אני רוצה עוד משקה
לא יכולתי לסרב
מצד שני, מי אני שבכלל אתנגד?
תמיד אפשר להלחם אני יודע
אבל המלחמה הזאת, לא שלי
חיכיתי לך שעות
המשקאות זזו מיד ליד אל הפה
הבטתי בדלת, היה חושך בחוץ
אולי תבואי כמו בסערה של גשם
תסבירי לי, ואחר כך תבקשי את סליחתי
הדלקתי סיגריה
בטלוויזיה, השדרן סיפר כמה הוא מאוכזב
מלצרית אחת דיברה עם לקוח מבוגר ממנה
בסוף היום גם אני אדבר עם עצמי
מה אנשים מחפשים בלילה כזה?
בחוץ יש עולם שלם, שמתמוטט כול רגע
ואחר כך נבנה על הריסות
שמעתי אותם מקללים
היו גם מכות
ואת אמרת שתבואי, אז חיכיתי לך שעות
ובינתיים המחשבות ניקו אותי מכול ציפייה
הבטתי בשעון, כמה זמן לוקח לך לברוח
ביקשתי מהברמן עוד משקה אחד
ולידי התיישב בחור, נמוך עם שיער שיבה
הוא סיפר לי, שהן אף פעם לא באות
איפה שאתה מחכה
אולי תתחיל לרוץ, אולי תפסיק להתחבא בבר ישן
אבל הוא לא יודע
שאני מחכה לך שעות
ובינתיים המשחק נגמר
מי שניצח, לא הבין את זה עד עכשיו
אני שילמתי בחוסר חשק לברמן ויצאתי
אולי בחושך, תעמדי
תחייכי אלי ותגידי
אני אף פעם לא מחכה לך איפה שאתה
אתה תמיד תמצא אותי במקום שלא ציפית לכך
תגובות