יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
[ליצירה]
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
כולם נוסעים לאחרונה....
מי שנשאר הוא מתמודד עם הדבר האמיתי...וזה הכי חשוב בעיניי....מקוה שתעבור את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר...סך הכל בסוף הכל עובר...
[ליצירה]
אם אתה נותן הזדמנות לפחות תנסה להאמין שזה יכול באמת להצליח...אחרת מה הטעם? מה המשמעות?
זה קצת קשה לתת אמון במשהו שהוא מרגיש לא בטוח מראש...אבל לך תדע...אולי זאת הזדמנות אחרונה שתוביל משהו טוב...
[ליצירה]
וואו....זה מנולוג מקסים..אהבתי את החיבור הזה ובמיוחד את "מציפות לי את עינייך" שזה ממש מדהים בעיניי...
אך לא הבנתי את הסוף..."הבדידות שלך"...אם תוכל להסביר זה נורא ישמח אותי...
מיפעת.
תגובות