האם אי פעם חשתי כזאת נקיה?
כל כך מטוהרת מכל תחושת אשם?
מעולם לא הרגשתי כך
כמו משהו התעורר בי מחדש
ואיזה נבזה הכאב
ואיזו מגוחכת הבדידות
מול תחושה של שלמות
שצובעת הכל לבן
מעולם לא ידעתי שיש מקום
בו המנוח ללב ולנפש
אינו כרוך בתחושות של אשמה
ומה בידי כבר היה לעשות?
לקבל הגזרה
וליפול או לבכות
ומה עכשיו?
שאלות כה רבות
ותשובה אחת
את הזכרונות להשחית
כלא היו
ולהמשיך
מכאן רק להמשיך...
