הנה, מצאת את הטוב, אני מקווה.
אכן, כמו שהגדרת כל כך מתאים- פשטות.
פשוט השיר, ובתוכו מסתתר כל טוב.
בלי מילים מסובכות ועלילה מופרעת ושנונה.
השיר הפשוט והטוב- אהבתי.
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!
[ליצירה]
הנה, מצאת את הטוב, אני מקווה.
אכן, כמו שהגדרת כל כך מתאים- פשטות.
פשוט השיר, ובתוכו מסתתר כל טוב.
בלי מילים מסובכות ועלילה מופרעת ושנונה.
השיר הפשוט והטוב- אהבתי.
[ליצירה]
יש!!!
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!
[ליצירה]
עוף - זה ממש נהדר. מתחברת עם כל מילה. כתוב בצורה יפה. בטוחה שהיושב במרומים ישלח ידו ויושיעך.
כמה הערות קטנטנות..:
א. "אך בתוך ארכז זכוכית - אליו לא הצלחתי לגשת..." תרשה לי לנחש שהכוונה למילה "ארגז". תתקן.
ב. "כמעט ויצאתי מכלאי אל אוויר צח" לצאת מהכלים, זה הביטוי. צריך להיות כתוב "כמעט ויצאתי מכליי".
הטעויות האלה מעצבנות, והן מורידות מרמת היצירה. לתשומת ליבך.
[ליצירה]
כתוב טוב. (יש כמה תיקוני לשון קטנים שאם תסדר זה יהיה הרבה יותר טוב, כמו למשל: "כאן בחברון נטבחו יהודים, ואילו כאן בדולפינרויים בתל-אביב היה עוד פיגוע רצחני"
למילה "אילו" אין כאן מקום.)
בכל מקרה הקטע מביע המון. המון אמת. המון כאב, והוא דרש ממני להביע המון הזדהות.
[ליצירה]
ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב.
ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם.
(הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..)
כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה.
אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..)
תגובות