הנה, מצאת את הטוב, אני מקווה.
אכן, כמו שהגדרת כל כך מתאים- פשטות.
פשוט השיר, ובתוכו מסתתר כל טוב.
בלי מילים מסובכות ועלילה מופרעת ושנונה.
השיר הפשוט והטוב- אהבתי.
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!
[ליצירה]
הנה, מצאת את הטוב, אני מקווה.
אכן, כמו שהגדרת כל כך מתאים- פשטות.
פשוט השיר, ובתוכו מסתתר כל טוב.
בלי מילים מסובכות ועלילה מופרעת ושנונה.
השיר הפשוט והטוב- אהבתי.
[ליצירה]
יש!!!
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!
[ליצירה]
הדפסתי לי אותו ונכנסתי למיטה. התרכזתי והתחלתי לקרוא. הסגנון עצמו הוא טוב. הכתיבה מעניינת ומושכת להמשיך ולקרוא, אבל יש כמה פאשלות של הגהה שיכולות להפוך את הסיפור ליותר טוב. יש גם כמה קטעים כאילו קטועים, לא ברורים, שהפריעו לי.
הסוף חסר. לא ברור מה הקטע של אשתו של נוני. דווקא רציתי שיוסבר מדוע דני וייסברג קם אם הוא לא ביצע את התעלול. זה חסר לי.
[ליצירה]
וואו.
זה ממש כתוב בטעם.
(טעם טוב, זתומרת..)
"ופה אני יושב, בין קפה לקפה
עם דף ועט ולב מתרפה
נפל בי הכח להרים את ראשי
עייף אנוכי
מדברים שביני לביני."
כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר!
אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה.
נהדר. אהבתי עד מאוד!!
תגובות