.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אשת איש. פ.ג.לורקה. La Casada Infiel
- שָׁנָה זוֹ
- סַבְתָּא יֹוהָנָה
- אֶטְיוּד לִ"טְיוּטָה"
- במחנה הריכוז בבוכנוואלד
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ביתיה, תודה לך. הסוגריים הרבועים הם מעין ניסוי כזה. לא ראיתי סוגריים רבועים בשום יצירה. הבית האחרון הוא אכן מעין התרחקות. לא יודעת מדוע זה קורה לי כך. גם ביצירה שלפני זו, שנקראת "בתל אביב העצים כמשים לאטם בקיץ" קרה לי דבר כזה בבית האחרון. שמחה שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] חזק גם היום [ליצירה]
- [ליצירה] וזה לא היחיד שעבר שינויים ויהיו עוד אחרים. ראו למשל מה קרה לשלושת המוסקיטרים. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאהרון [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים. כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף. כל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] רב תודות. חסר עוד חלק אחד (לפחות) שיר האהבה של הנסיכה לנסיך שלה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום אביבסתיו. האמת - הלכתי לשוק לקנות בשר מהמשור לחתולים שלי. בא מישהו וביקש מהקצב "את זה" של הכבש (שומן כבש). והקצב אמר לו "לִיָה" ? ואני אמרתי לקצב שגם בעברית יש מילה, והוא התעניין ואף שינן כשאמרתי לו "אליה". ואף יהודי שם לא הכיר את המילה היפה. בלילה כשישנתי באה ציפור החרוזים ושיננה לי כך: הלכה המילה לאיבוד - כציפור שפרחה מהכלוב - ואיפה היא מתגוררת ? אצל בני הדודים בנצרת - אני צמחונית אך אני מאושרת. אך אני לא אהבתי. ולמחרת בלילה את זה כתבתי. ובזאת סיימתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז יקר תודה שהיית השראה שלי וגרמת לי להוסיף לעניין, כפי שמופיע בהערות לשירך זה היפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד. [ליצירה]
תגובות