.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אני שרה, הציפור שלי, כדאי שיכתוב על (3 יצירות)
- שיר העניים
- כשהחתול המחונן איבד ת'משקפיים
- אריאל שרון
- סוד החרפוש
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין. טכניקה אחרת לגמרי מציור כמובן. ואם תרצה לשים אותו על הקיר, איך תעשה זאת ? זה נשאר וירטואלי ? [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר שנים שאני קוראת את יצירותיו של רון שבדרך כלל מבטאות צער קיומי עמוק, אנושי, על רקע אורבאני. ולעניין טכני, לרון וגם לאחרים - אם נראה להם. נא להיכנס לעמוד יוצר אל היצירה. בסוף כל שורה לעשות DELETE (כלומר לבטל את ה"שורה חדשה" )ואז להחזיק את SHIFT ולעשות ENTER (כלומר, שוב לעשות שורה חדשה אבל עם החזקת ה"שיפט"). ואז לא יהיו רווחים גדולים וכפולים בין השורות. זה חשוב מאוד ביצירות ממוחשבות המוגבלות על ידי מסגרת המסך. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לבקר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ניצן ופרח יקר, הקיץ הולך ונעשה קשה משנה לשנה.ופקעות הסתיו יפרחו מי מהן בחורף תחת שמים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] רב תודות. חסר עוד חלק אחד (לפחות) שיר האהבה של הנסיכה לנסיך שלה [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] ל-אנוכי ק. אני חושבת שעינת היא משוררת גם כשכותבת פרוזה והקטע הזה יצא ממקום של שירה ולא פרוזה ועל כן הדברים שאתה (את ?) מציינ(ת) כחסרים לא שייכים שם לעניין. רק הרגע, מגע האבנים , הוויה מתמשכת. [ליצירה]
תגובות