.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הן בוכה הזית לאור הירח - For the Olive is weeping under the moonlight
- הַכְּסוּת
- געגועים
- קֹרַח וַעֲדַת השלטון (חמשירים. מחאה)
- תודה רבה
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם איה שחר. וגם - הדברים שכל כך נלקחים כמובנים מאליהם מועמדים ביצירותיך במרכז הבמה ואור נשפך עליהם. הם הופכים למיוחדים. גם ביצירתך "אנטומיה מושלמת" כשהארת אור על מבנה הגידים והיתרים בגוף אהובתך .... והכוח שלהם הוא בכך שהם דברים פעוטים טריוויאליים כביכול, ולא מדברים פה על סערות נפש, אומללויות וניכורים, לא באופן ישיר מכל מקום, ובכל זאת הם מוצבים במרכז הבמה ובעל י משקל ערכי מוחלט משלהם. הדבר היחיד שמטריד אותי לאור שיריך המרובים הוא אם נכתבו למספר מועט של נערות או למספר מרובה ... וגם הייתי חוששת לבוא במחיצתך כי אז כמו בראי הייתי משתקפת ... [ליצירה]
- [ליצירה] לורד. לא היה שמץ של נימה של ביקורת בתשובתי. כן. כי גם אני התפלאתי באוטובוס כשראיתי אותה עם זר ענק של אנפי גרניום, גדול בערך כמו שתי חסות ערביות בגודל של 60 ס"מ לפחות ארוכות ומטופחות. ושאלתי אותה בלי בושה מה היא מתכוננת לעשות עם זה. ולכן גם השארתי ביצירה. אין לך מה להרגיש לא במקום. אני שמחה שעוד מישהו שואל שאלות על העניי. ושתדעי לך שאני - תה מגרניום עוד לא הכנתי. ובמה שקשור לשמנים אתרים מגרניום - הצמח הזה במיצוי גורם לי לכאב ראש. באסטה. די [ליצירה]
- [ליצירה] מִזְדַּהָה עם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, מירוש. כמדומני אחד הרגומים שלו הופיע באחד ממוספי העיתונים לאחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המגיבים. מלבד העובדה הנכונה שקיים בארץ חינוך אנטי דתי ושונא דת - דבר שקשה עד מאוד לשאת וגם הורס את נפשות הילדים שמגיל אפס אין להם שום אור לנפשם אלא רק חומר ותפעול שכל - קיים מצב שבו יש אנשים עובדים, אנשים שמשרתים בצבא, אנשים שנלחמים על קיומם בארץ קשה זו, ישראל.. וכפי שמדינות רבות בעולם רואות במדינת הישראל הציונית סמל לשחיתות ולדברים איומים ונוראים ומטיפים לאנטישמיות ולהשמדת המדינה (שני סעיפים נפרדים) בעזרת ותיווך הערבים הפונדמנטליסטים - כך בתוך ישראל עצמה הציבור החילוני רואה בחרדים אשר אינם משרתים בצה"ל, אינם נוהגים לעבוד עבודה המפרנסת את בעליה (ככל הידוע לי ואם לא אני מתנצלת) וגם מקבלים כספים ממסי המדינה - מעין טפילים אנושיים החיים על חשבון הציבור החילוני , מעמסה שאינה עוזרת לקיוום המדינה במלכות - בעולם החומר - אשר טענתם היא שתפילותיהם משמשות חיילים מטאפיזיים השומרים על ישראל - ולחילונים הם משמשים סמל שעליו ישליכו אבנים מתוך עגמת נפש ותסכול, מעין אנטישמיות לא נכונה בתוך ציבור חילוני ישראלי שקשה לי לכנות אותו יהודי. אני בטוחה שאם החיים לא היו כה קשים ומאוימים במדינתנו שכל שנה פורצות מלחמות על גבולותיה כלל לא היו מתייחסים למציאות הדתית. ומכל מקום, וזו האמת, רבים רבים מאוד אנשי הציבור החילוני שפשוט מהגרים לארצות אחרות, והדבר ביכולתם, כי הם בעלי מקצוע וידיעת השפה האנגלית.ותאמינו לי ששם לא אכפת להם לא מהחרדים ולא מהחילונים שהותירו מאחור. אבל ואולם - לעולם לעולם לא יקראו לבעלי הכיפות הסרוגות המשרתים בצה"ל טפילים, ואם יקרא מישהו לאדם כזה טפיל מגיעה לו סטירת לחי. מאידך פוגע מאוד וגם מבדיל מאוד בין הדתיים לחילונים היחס של מנהלי הישובות לפיגוע הנוראי בישיבה. ולא ידעתם כי כולנו שותפים לגורל הזה ? אני עצמי הייתי בפיגוע (ב"ה הכול בסדר) ואף ראש ישיבה לא יצא חוצץ בעבורי ואמר שצריך לנקום את נקמתי וכולי וכולי. וגם שואלת אני אתכם אם למשל המדינה הייתה מפסיקה לפרנס את החרדים שבמאה שערים ובבני ברק (אני מדברת מתוך אי ידע כללי ביותר) מה היו אז עושים הם והאם היו נשארים במדינה או מהגרים לארץ אחרת בה היה טוב להם יותר מבחינה כלכלית ? (אם בכלל היה מתאפשר להם זאת). שלא נדע יותר צער וזוועות ופורים שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם.סיפור מוזר יש מאחורי התרגום הזה. פנו אלי במקרה בשאלה מה תרגמתי של דיקינסון והתברר לי שאת היצירה הזו תרגמתי מזמן אך לא שמתי באתר הצורה. זה הפליא אותי ושלוש פעמים עברתי על היצירות ולא מצאתי. אז התקנתי. אני אוהבת מאוד את אמילי דיקינסון, שכתבה מכתבים לתבל שמעולם לא כתבה לה בחזרה, מכל מקום לא בחייה. ובמותה התגלה חדר מלא פתקאות עם יצירות במגירות. אבל היא הייתה אישה חזקה ונורמלית ובעיני סמל ליצירה נקייה מהשפעה של מדיה ואנשים אחרים כי הא חיתה די בבדידות וללא השפעות חיצוניות. כ"כ הייתה אישה מאמינה כך שיצירתה יפה ונקיה.ושלישית - יש לקחת בחשבון שכתבה בתקופה שעוד לא הייתה מסורת של נשים שכותבות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה אסף. לפעמים נדמה לי שאנחנו בשבר הסטורי כמו בין העולם הפגאני לעולם הנצרות, או בין העולם לפני שהמציאו את המנורה (חשמל) לתקופה בה השתמשו בנרות. זה המצב עם הספר. ואני שייכת לעולם ההוא וצועדת בעתיד.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא נראה לי, שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון: מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני ברוגז עם גולדסטון ... סליחה טעות בשם - עם שמואל [ליצירה]
תגובות