תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים.
התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.)
יצירה? תמהני.
אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה...
אני בת :(
כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול?
בהצלחה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים.
התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.)
[ליצירה]
יצירה? תמהני.
אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה...
[ליצירה]
אני בת :(
כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול?
בהצלחה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אביבסתיו
משורר היסטוריה אתה.
בקשה לי אליך אם יסתדר לך.
ספרו לי שיש בית כנסת בשם בית כנסת אברהמוף והוא נמצא בשכונת הבוכרים.
מעניין אותי אם יש שם לוח ואם שם סבי, שהיה קרוי יעקב אברהמוף (ואשתו שרה לבית דוד) מצוי שם. לא ידעתי שיש אברהמופים בארץ עד כדי כך שקרוי בית כנסת על שמם. ספרו לי שראו את בית הכנסת הנ"ל באינטרנט.
זה לא דחוף, וזה מעניין. מדהים איך ההיסטוריה של משפחה נשארת במחזור התפילות, שם רשומים תאריכים ושמות, ולפעמים על לוחות בבתי כנסת, וגם להבדיל, בבתי קברות.
בכלל, בתי כנסת, לאדם שאינו משתמש בהם כמוני, לא אומרם הרבה. נהגתי לקרוא ספרים מתורגמים וגם רואה טלוויזיה ונדמה לי שראיתי יותר על רוח האדם, מצוקותיו ופניותיו אל אלקים דרך כנסיות של נוצרים, שאני מניחה שאדם בא לשם, יושב על כיסא ומתפלל ללא משהו מובנה כמו ביהדות. אין לי מושג אם יהודים מתפללים באופן פרטי ואישי בבית כנסת. הם עושים זאת על קברות צדיקים ובכותל המערבי בתעשיות פרטיות ואישיות.
טוב
באמת הגזמתי והשתפכתי
פעם ניפגש
ליאורה
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
[ליצירה]
טוב. אז בינתיים הרי זה חופשי באתר. אני מניחה שגם אם היה לי אוסף כרוך בחנויות עדיין הייתי מתנה שהיצירות ישארו באינטרנט. כי אני לא מתפרנסת מזה וקלטתי את המסר שלכם.
[ליצירה]
ובכן - לא ברור שהבנתי הכול אבל - אבי התייתם בגיל 13, למד בבית מדרש למורים בירושלים אצל דינור ואולי עגנון, חי כ"מתקדם" (דהיינו כחילוני), לא צם בכיפור ואכל הכול, והביטוי הדתי היחיד שראיתי אצלו היה נר נשמה שהדליק במועדים. לדעתי היה לו ריב עם הקב"ה. הוא גידל אותי ללא אם ושלושה דברים לימד אותי (אבל לא כפה עלי !!!): את ברכת נרות השבת, שש מילים של "שמע" ולהישבע ב"הן צדק". עשה את חובתו. יצא לו להיפגש עם מלכים, עם המלך אמן אללה מאפגניסטן, עם המלכה יוליאנה, עם פידל קסטרו (יש לי תמונה) ואולם חייו היו קצרים והסוף מאכזב.
בידו של הקב"ה ניתן להבחין בכך שמצדה של אמי ושתי אחיותיה לא היו ילדים מלבדי, ולאבי ושני אחיו לא היו בנים, רק בנות, וכולם מלבדי בחו"ל, ולא נדבר על השאר, ורק אני יחידה, יהודיה, בישראל שטופת המלחמות נישאתי והולדתי בת ובן וכולי. מה חשב לעצמו הקב"ה כאשר לשש נפשות, שלוש אחיות ושלושה אחים לא נתן ילדים או שלל מהגזע שלהן את המשך חיי היהדות מלבדי (בלי עין הרע) ואיפשר לי לחיות כאן בדור הזה - אין בפי הסבר.
אולי במהלך הדורות היו הרבה סיפורים כאלה אלא שלא התאפשר ליהודים לחיות זמן רב ביחד ולהאריך ימים כדי לדעת מה קורה במשפחותיהם.
אכן הוא היה טוב אלי וגם לאבי ז"ל. אלא שאבא הלך לעולמו לפני שכל הדברים האלה התרחשו ונגללו לפני.
ייתכן שכאן חלק מדרך הנפתולים של אבי.
[ליצירה]
אנשים כאלה הם כמו יצורי מעבדה שמעולם לא עמדו בפיתוי.מה לך לקנא בהם ? תמיד שמרו עליהם. הם נולדו מסודרים מראש ושומרים עליהם ועל עצמם כמו על בגד לבן בתוך כספת מבוצרת שכל מגע עם העולם יתיר עליו כתמים בלתי ניתנים לניקוי. ועוד קוראים לעצמם, כמו לבגד הבלתי שימושי הזה, שהוא יקר, שהם יקרים וחשובים. את לא צריכה אף אחד כדי לחזור בתשובה. ברכת נרות השבת מספקת והיא שלך בלי טובות של אף אחד.את יהודיה ממילא וזאת זכותך. לפחות זה בעולם האנטישמי שלנו. אל תלכי איפה שלא רוצים אותך. והיי שמחה.
תגובות