צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הדס. במפגש היוצרים שי דודיס הציע לכתוב יצירה על תמונת ילדות. ובמקרה שלי - שאני תמיד מסתכלת קדימה ולא אחורה - זה בלבל אותי והחלה משתלשלת היצירה הארוכה הזו שיש לה עוד חלק אחד שאינו גמור. השטיח הוא כמו שטיח החיים והדורות. לא רק השטיח שלי. באשר לשורה 12 - בימים ההם לא היה אולטראסאונד ולא ידעו מה יהיה מין הילוד. אני הייתי לבסוף בת יחידה. אבא נתן לי שם שני את שם אמו.
[ליצירה]
שי וחברים
היום ניסיתי להכניס יצירה לפייסבוק.
נסו והיווכחו מה יקרה לכם.
הפייסבוק מתוכנן לאנגלית וכל יצירה שנכתבת בעברית מתהפכת לשמאל על ימין (אף כי המילים לא הפוכות) ולבסוף העתקתי שורה והמתנתי ועשיתי אנטר והעתקתי שורה והמתנתי ועשיתי אנטר - וזאת מכיוון שעד שהפייסבוק קולט מה שנעשה לו שם גם כן לוקח זמן. ועד כמה שאני מבינה בהודעה ראשונה לא ניתן להכניס יותר מ-450 תווים אך בתגוביות להודעה אפשר להכניס הרבה.
כן - רבה הזילות היום לחומר הכתוב. ורב הכבוד היום לחומר החומרי. והכול התהפך. ולא נאמר יותר טוב שם טוב משמן טוב אלא נאמר שטוב השמן הטוב מהשם הטוב ואת הספרים נקבל במתנה, כמו את העיתון ישראל היום שמניחים כל בוקר ללא תשלום על סף ביתי.
בעבור "ישראל היום" אני משלמת בדרכי, וכאשר אני מואילה להביט בו אני ראשית נכנסת לפרסומות ועוברת עליהן, כי העיתון מתפרנס מפרסומות וזאת דרכי לשלם לעיתון. וחדשות לא בא לי לקרוא ולא בא לי לראות בטלוויזיה בזמן האחרון.
[ליצירה]
קרה מספר פעמים שניקו דירות בסביבה שלנו ופשוט השאירו על המדרכה ערימות של מיטלטלים ובגדים וחפצים זרוקים מספר ימים עד שבאו ואספו אותם - את מה שנשאר.
תגובות