ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- המלאכים שלי \ אם הייתי מוגבלת (שתי יצירות
- שנתיים באפגניסטן ב´ יומן מסע 1928-29 מקור נפתלי אברהמוף
- א.בראונינג, Theocritus, ..from the Portuguese
- כל האנשים שהיכרתי
- אִמְרִי שָלוֹם (נפשי הגרה מכאן)
קשור אלי
- [ליצירה] אוהבת. גם פרחים, גם ציור, גם ביצוע מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן.תודה.אכן תחילה סיווגתי כ"שירה" ואחר כך העברתי ל"שיר ילדים". יש לי באמת סוס כזה שמצא חן בעיני וקניתי בשוק הפשפשים וכולי. ולקראת ראש השנה כשניקיתי נגבתי ממנו את האבק וצחצחתי. זה משהו בערך בגודל של 30 על 20 ס"מ אך נראה חי לחלוטין. ושבה את לבי. אני מניחה שבעולמנו הפנימי יציר כזה יכול לסמל דברים רבים מאוד מהחומרים של האישיות או של תת ההכרה שלנו, וזה גם מעין סמל של תת ההכרה הקולקטיבית כי הוא קורא לאנשים רבים ולא רק לי. אני רציתי לתאר אותו ביופיו ובעוצמתו וגם עם התוספות שאני כאדם מוסיפה עליו כאן בעולם המלכות. ונראה לי שגם ילדים יכולים לקרוא אותו כי אין שם דברים שבטעם רע. [ליצירה]
- [ליצירה] ומדוע על פי האגדה סירס את הלווייתן ואת הנקבה המית והמליח בשרה לעתיד לבוא וכל זאת כדי שלא יתרבו ולא יחריבו את העולם ? [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי והייתה לי אחות בכורה כמו דוברת היצירה. ואני בת יחידה להורי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי בת לשדך לו. שלי כבר נשואה. אבל בעקרון את צודקת, מה זה אצבעות מתוקות מתוקות [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. חג שמח [ליצירה]
- [ליצירה] כל המוסיף גורע [ליצירה]
- [ליצירה] על לא דבר. ל"ילדה בחצאית" קראו "מלכה'לה", והיא אמרה לי את זה בשבוע בו היה הפגוע הנורא בבית לית. הייתי אז מורה לאנגלית בשני מקומות, בבית ספר של השלום [לא אנגוב בשמות] ובמכלללה דתית לאומית. הילדים בבית הספר של השלום (כיתת תיכון) בקשו ממני שנעשה שעור על הפיגוע ואמרתי להם שאני לא יכולה להפוך פיגוע לחומר פדגוגי [באנגלית]. אמרתי להם - "בשעת מחנך .?" והם אמרו שהמורים שלהם לא מדברים על הדברים האלה. באותו ערב (בערב ביום הפיגוע) המורים היו צריכים ללכת לגיבוש במועדון - ולמחרת שאלתי בחדר המורים "הלכתם ?" והם אמרו שכן. שאלתי "איך ?" מישהו ענה לי "אבל שילמנו". ויומים אחרי כן הייתי במכללה והייתי מבואסת - זה לא מילה. והמזכירה מלכה'לה שאלה אותי מה קרה - וסיפרתי לה. והיא אמרה לי: "ליאורה'לה, את לא יודעת שאנחנו יהודים ? שזה הגורל שלנו 2000 שנה ?" זהו. הלב נשבר. יש כאן שני עמים, עם החילונים ועם היהודים, וכל אחד פונה הפוך מרעהו, וכל אחד דוקא נעשה קיצוני יותר, והדור שלי היה בר מזל במידה שלא תתואר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אין לי מושג איך הוא הופיע השיר הזה. יש לי אחד נוסף קיצי כזה, "ברחוב שלי" http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=30221&t=1 זה מעניין כשאני מסתכלת בתאריכים. הקיץ שלי נכתב ב-2009 ו"ברחוב שלי" ב-2006 . רוב היצירות שלי אינן כאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. יש הרבה בחורות שסובלות, או "סובלות" כי לא שמות מסך. וגברים גם. [ליצירה]
תגובות