צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
בוקר טוב שנה טובה. רון, שיר יפה ונוגע ללב וכולו דימויים קשים של קרב ומלחמה שהשתרשו במערך המטאפורות של הישראלי.
בשיר זה יש חומר למספר שירים: השלטים, איבוד הפנים, עירום מול הים, הקו הלבן, פחדים שמשמידים בעזרת כדורים. לדעתי כולם ביחד מתבזבזים בשיר כי מגיע לכל אחד מהם משהו משלו.
ליאורה
[ליצירה]
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
[ליצירה]
תגובה שקיבלתי מחברה ששלחתי לה את הקישור ליצירה של רינה שבאתר הצורה:
יופי של רעיון, ....... תודה שחשפת אותה לעינינו, גם אצלי יש כמה קטעים שרינה הקדישה לי בזמנו בימי הולדת, אם אמצא אותם במגירות שלי אני מעבירה אליך לצרפם לקובץ שלה--
שלך
אילנה
תגובות