צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שיי דרלינג. אני לא יודעת מה אורך הזנב של השנואה שלי. אולי זה כמו זנב של לטאה שקוצצים אותו וצומח שוב ? או כמו הראש של ההידרה שכורתים אותו ויוצאים שלושה במקומו ?
העיקר שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו זמן, אהבה, וליאורה.
[ליצירה]
אם הבנתי את מה שאתה כותב (אם הבנתי...) הייתי מוסיפה שכתוב שבמקום שבעלי תשובה עומדים דתיים רגילים לא עומדים. וזה לעניין האנשים הספונים כפי שתיארת אותם. כשאני הולכת ברחוב ואם מגיח מולי שומר מצוות לבוש במדים השחורים וכולי והוא מייד מסובב ראשו לעבר השני ואולי עושה טפו טפו, (נגד השטן? נגד היצר ? נגד עין הרע?) אז עם מה הוא מתמודד. תורת ישראל שאצל הדתיים היא כל כך קשה ודורשת - מה היא שווה אם אין בה התמודדות עם היצר וחיים בעולם הזה שאומרים "ברא כדי להיטיב, ברא כדי להינות?"
[ליצירה]
בעיניי זה סיפור מזעזע. כולל הנידוי: "נדוהו, מת בנדויו, וסקלו בית דין את ארונו." הסקילה של הארון באבנים. אני לאאגיד מה אני חושבת, לא על אז וגם לא על יהודים מסוימים היום. ואלה העובדים את האל הטוב, מלך העולם, אבינו שבשמיים, ארך אפיים ורב חסד ? טוב לי שאני מאמינה כמו תינוקת ושלא חונכתי בידי דתיים.
תגובות