צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה.
אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו.
ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת.
תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר.
[ליצירה]
במילון לא כתוב שלפועל "דחה" יש מילת יחס "ל" ואני לא מבינה מה זה "לדחות על". אם הייתי מבינה הייתי יכולה לנסות להתאמץ להבין מה זה X הנעלם. ולא הייתי כותבת כאן בכלל אלמלי האתגר והכפפה שזרקו כאן גם לעורכים (כאן ב"צורה" כיבדוני בעשייה זו וזו לי הפעם הראשונה).
מקק קטן וחביב. פעם הסתובב אצלי בדירה מקק לבקן (זו אמת) הוא היה לבן לחלוטין. ואני לא יכולתי לשאת עליו את גליל הריסוס כי בדבר כזה מעולם לא נפגשתי.אז אז אני לא אינטליגנטית. אבל יש לי חשדות לגבי שמך האמיתי.
[ליצירה]
צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך.
לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת.
נ.ב.
בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ?
[ליצירה]
אביבסתיו, אני די מסכימה עמו ואיני היחידה. מה שכן, יש לשמואל סגנון קצת אורטורי. הכי מפליא ביצירותיו הוא שאינו מוותר ואינו מתייאש וממשיך לזעוק וממשיך להאמין. ואילו אני חשה שהעולם השתנה בצורה מאוד קיצונית וכי אין היום ארצות שבהן המטריצה המוסרית והקהילתית האידילית עדיין קיימת כמו פעם
תגובות