תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה למגיבים.
סוסת אור, ובת של מלך- עשיתן לי את היום :)
השימוש בפסוקים נובע מהשאיפה שלי לכתוב בשפה גבוהה יותר משפת היום יום בה אני כותבת.
חסר לי אוצר המילים שהייתי רוצה, למרות שאני קוראת ספרים (אמא אמרה שזה הפתרון עוד מגיל קטן)
מקווה שבזכות התגובות, ההערות והתיקונים אני אשתפר בכתיבתי.
תודה !
:)
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
תודה!!!
חיים ו"זו אני"..
התגובות שלכם ריגשו אותי נורא.
אני שמחה שאהבתם:)
"זו אני", בהתחלה התלבטתי אם לפרסם שמות כדי שלא יווצר מצב שהקוראים יזהו..אבל אז הבנתי שאין לי מה להסתיר, להיפך, אני מתגאה.
שוב תודה לכם.
:)
[ליצירה]
אביטל,
כן, זה כביכול מנקודת המבט שלי.
זה סיפור על בחורה שחבר שלה הכה אותה בסתר, ואף אחד לא ידע כי היא פחדה לספר, עד שבסופו של דבר הוא רצח אותה באכזריות.
נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל ז"ל שנרצחה על ידי החבר שלה באותה התקופה, גלעד.
(למי שמכיר את הסיפור המזעזע.)
מורן.
תגובות