תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
(לחצתי אנטר בטעות)
אושרת,
אנוכית? למרות שזו שאלה רטורית אני חייבת לומר שהתשובה היא לא.
אנוכית לא, אנושית כן,
אמפטית.
שיר מקסים, כמו שאר שירייך.
תודה, מורן.
[ליצירה]
אוח:(
נורא עצוב לי שזה מה שמשתמע מן השורות.
למען הסר ספקות..השיר הזה נכתב בעקבות שיחה עם החבר לשעבר, ובה סיפרתי לו שאני אספתי את כל הזכרונות לתוך קופסא ע"מ לעבור הלאה, והוא סיפר לי שאצלו הכל נשאר אותו דבר, הוא לא הזיז אף מכתב ואף תמונה או מתנה.
זה צרם לי נורא. כואב לי לדעת שהוא עדין שבור ואני המשכתי הלאה. רע לי עם העובדה שטוב לי.
אולי השיר אכן נוסח בצורת השוואה שטחית ולא הביע מספיק את הכוונה.
אנא, אל תחשבו שאני שמחה לאיד.
[ליצירה]
אביטל,
כן, זה כביכול מנקודת המבט שלי.
זה סיפור על בחורה שחבר שלה הכה אותה בסתר, ואף אחד לא ידע כי היא פחדה לספר, עד שבסופו של דבר הוא רצח אותה באכזריות.
נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל ז"ל שנרצחה על ידי החבר שלה באותה התקופה, גלעד.
(למי שמכיר את הסיפור המזעזע.)
מורן.
[ליצירה]
זו אני,
התחברתי נורא לשיר, אני חושבת שהוא כנה, אמיתי, מרגש וכתוב בצורה נפלאה.
לדעתי, כמה שלא יהיו אוהבים סביבי, משפחה או חברים, בלי אהבה של בין זוג, אני תמיד ארגיש לבד.
תודה!:)
[ליצירה]
תגובות