תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
וואו...
זה מקסים.
מתאר תחושה שאני לפעמים מרגישה,
שאני קטנה מדי מול כל העולם, מול מסגרות וחוקים שאין לי ברירה אלא לציית להם.
אהבתי מאוד!
תודה, מורן :)
[ליצירה]
וואו, בחיים לא הייתי מסוגלת לחשוב ככה.
אביטל את טועה לגמרי.
"את בטוחה שאהבת אותו?"
כן. בטוחה. ללא ספק. אהבתי הראשונה והיחידה (נכון לעכשיו היחידה)
וכן, גם אני אחת מאותם אנשים שמסתכלים אחרי הפרידה על התמונות ולוקח להם המון זמן להתגבר על זה.
שמחה לאיד? ממש לא.
להיפך, השיר רק בא לבטא כמה אני עדיין חושבת עליו וכמה כואב לי שהוא לא עובר הלאה, ועד כמה מצער אותי שאני כן המשכתי והוא תקוע.
רק בגלל שאני רוצה שיהיה לו טוב גם אחרי...
תהיי בטוחה שאהבתי אותו באמת, ואני ממש אבל ממש לא שמחה שהוא סובל.
מורן.
[ליצירה]
(לחצתי אנטר בטעות)
אושרת,
אנוכית? למרות שזו שאלה רטורית אני חייבת לומר שהתשובה היא לא.
אנוכית לא, אנושית כן,
אמפטית.
שיר מקסים, כמו שאר שירייך.
תודה, מורן.
[ליצירה]
טל שלום
רב תודות על התגובה הישירה והפתוחה כל כך.
אני גם חושבת כמוך, אין מה לעשות אנשים משתנים וזה לא בשליטתנו...
אבל הגדולה שלי זה לסלוח לידיד הזה, כי אני יודעת שהוא לא עושה את זה בכוונה ולא כל כך במודע, הוא פשוט לא חזק מספיק לפעמים. ואני מקבלת אותו כמו שהוא...
כבר ניערתי אותו פעם אחת לפני שנתיים, ועכשיו אני מבינה שהקשר באמת לא חזר להיות כמו שהוא, למרות שעל פני השטח זה נראה טוב ויפה.
שוב תודה,
מורן.
תגובות