תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
תודה לכולם :)
ליאורה, אנחנו חולקות את אותה הנאיביות.
חשבתי על המשפט הזה בעקבות הפחד של בן זוגי לשעבר, בעיניי אהבה היא באמת הרגש הכי חזק שקיים, אבל הוא הוכיח לי שיש אנשים שחושבים אחרת.
[ליצירה]
אביטל,
כן, זה כביכול מנקודת המבט שלי.
זה סיפור על בחורה שחבר שלה הכה אותה בסתר, ואף אחד לא ידע כי היא פחדה לספר, עד שבסופו של דבר הוא רצח אותה באכזריות.
נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל ז"ל שנרצחה על ידי החבר שלה באותה התקופה, גלעד.
(למי שמכיר את הסיפור המזעזע.)
מורן.
[ליצירה]
תודה למגיבים.
סוסת אור, ובת של מלך- עשיתן לי את היום :)
השימוש בפסוקים נובע מהשאיפה שלי לכתוב בשפה גבוהה יותר משפת היום יום בה אני כותבת.
חסר לי אוצר המילים שהייתי רוצה, למרות שאני קוראת ספרים (אמא אמרה שזה הפתרון עוד מגיל קטן)
מקווה שבזכות התגובות, ההערות והתיקונים אני אשתפר בכתיבתי.
תודה !
:)
[ליצירה]
טל שלום
רב תודות על התגובה הישירה והפתוחה כל כך.
אני גם חושבת כמוך, אין מה לעשות אנשים משתנים וזה לא בשליטתנו...
אבל הגדולה שלי זה לסלוח לידיד הזה, כי אני יודעת שהוא לא עושה את זה בכוונה ולא כל כך במודע, הוא פשוט לא חזק מספיק לפעמים. ואני מקבלת אותו כמו שהוא...
כבר ניערתי אותו פעם אחת לפני שנתיים, ועכשיו אני מבינה שהקשר באמת לא חזר להיות כמו שהוא, למרות שעל פני השטח זה נראה טוב ויפה.
שוב תודה,
מורן.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך להגיב בדיוק...
אני אעשה כמיטב יכולתי
לוגן לוגן- למה לקרוא לזה שירה?
כי ככה ה-ת-ח-ש-ק לי :)
ובן שרם- אם הייתי מבינה את המשמעות של המשפטים חסרי פואנטה מתגובתך , הייתי חכמה מספיק כדי להגיב...
איך אתה מעז להגיד לי איך להרגיש ועל מה לכתוב?
כל טוב....
תגובות