וזה / בתלת מימד
חיים נוי
-
*** מאוהב באשתי:
שובר הגלים כחומה הוא לחוף, שלא יסחף הימה.
כך את עבורי יקירת חיי ואל תשאליני למה.
**** גולשים יקרים:
מחבב הודעות ואוהב תגובות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה חיים! זה יפה מאוד. אהדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו!!! זה קולאז'? [ליצירה]
- [ליצירה] מרהיב. צבעים... מרגוע. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה חיים:) עכשיו אתה גונב לי את הפרמסה:) כל הכבוד, אהבתי:) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה מספיק בציור, אבל נראה לי שלציור הזה מגיעה תגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע? איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי. לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע: אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב! כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת... איך עשיתי אותה פשוט ביותר: השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה. [ליצירה]
- [ליצירה] חורשה בה ביליתי את נעורי שבתי לשם לצייר אותה. הציור הינו ראליסטי מובהק בצבעי שמן על בד, על ידי מכחולים בלבד. גודל שבעים על שישים ס"מ. [ליצירה]
- [ליצירה] ימים מרים! אהבתי אף על הכאב שבתוך השיר! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כנשמה בשעת שמחה! יפה נהנתי ועל כך תודתי: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומתחבר להומור! תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מאחר וזו סקיצה אני מדגיש סקיצה על כן הרעיון נפלא ממצה לחלוטין את כולו ולכן כה אהבתי יצירה זו. להערות של אסף ארצי: ישנם דברים מספר שהוא צודק בהחלט אבל במקרה זה עינין הדם הוא נפלא כי אינו זורם מהרגל אלה מהלב השותת והוא מטפורי. מאחר וזו סקיצה שנבחרה לשמש כמודל לציור המקורי אין לקחת בחשבון את כל שאר הדברים מפני שהם ישתנו בהתאם לצרכים של האומן בשעת ביצוע היצירה הסופית. אהבתי והתרשמתי מהיצירה המוקדמת. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] רונה שלום ! לא כל כך קשה כמו שיש צורך בסבלנות ועדינות! זה כמו להתעסק עם בחורה וממש כך. השאר זה נסיון. תודה לכולם על תגובותיהם. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן הוא לא למד מדריידל שיש להשקיף במשקפת ולצפות במעשי התלמידים! יפיפה מלא בהומור סולידי כפי שאתה יודע. תודה כי אהבתי: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אפרת אהבתי את שירך על כל שעברת ועוברת, על התחושות והחלל שנוצר איה כולם מה מהם נשאר. אל היום יום הפנו הם ראש שכחו את הים ,שתילים והברוש. כי זה טבעו של האדם, לרגע יזעק לאחר כלהד"ם. אני אומר לך פיתגם משלי: את ההמונים אפשר להאכיל בחרה, אבל אף פעם לא יודעים איזו כפית תגרום לאסון. אהבתי את שירך, תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זאת עוד לפני שהיה שם כביש ומשם עד הקבר כשני קילומטרים של הליכה זה ממש בכניסה מהכביש בנימינה וזכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי כי כל כך אחר! חיים [ליצירה]
תגובות