ימי הלענה האלו
נוטעים שתל עצב בגעגועיי.
ריק הקיום שלצידי אינו קולט את החוסר בך.
צללים מאובכים של תמונות משובחות עוברים אי-שם,
מפלסים תעלת פיוס אל נפשי הייאושה.
כפות ידי הוזות את גופך
ודמותך המשולהבת שובה את חיוכי כבר זמן רב.
עוד תישארנה
עוד תישארנה חרוטות בנבכי כאבי
כפות רגלייך.
שלי היו.
שלי.
תגובות