ערבי שתיקותיך, הם בשבילי ייסורי עבים
אתה הורג אותי בכל פעם
כבר אין אוויר לנפח את הריאות
לנשום את לבדיותי.
ואני מסכימה אולי עם גבריאל פרייל
"ואולי הלבדיות היא המדגישה את המוני האהבות שאינן"
מונולוגים בחשיכה
מפרים את בדידותי
והניסיון למציאות אחרת
מתפוגג עם כל חלקיק באפילה.
שומרת אצלי משפטים
שיועברו אליך בבוא העת,
כל עוד אתה בראשי
מסתובב ומרשים כל נוירון
אין לי סיכוי מול האופל.
אני שכובה תחת שטיח שעיר ומאובק של חיים
עד שתגיע,
ותשמע.
תגובות