אתה מרים עיניים לסופה

מרגיש את הרוח פורעת את שערך

אתה יודע שעוד מעט

ויחרב עליך ביתך

 

אתה לוגם קצת מהיין

ומקבל את הדין

אוחז את אהובתך

בשמאלך, ומבין

 

שהחיים שלנו

הם כמו מים בנהר

שזורמים וזורמים

עד שנשפכים לים

 

את שותקת לידו

את לא בטוחה

שאת רוצה למות

איתו

 

את אולי רוצה

לברוח על נפשך

את משחררת עצמך מאחיזתו

ושומטת  את אהובך

 

כי החיים שלך הם

מעין מים מתוקים

שמביאים לעולם

חיים

 

וכשהסופה חלפה

והאדמה יבשה

נזכרה בו שוויתר

נזכרה ובכתה