בשוך הסערה
חיים נוי
-
*** מאוהב באשתי:
שובר הגלים כחומה הוא לחוף, שלא יסחף הימה.
כך את עבורי יקירת חיי ואל תשאליני למה.
**** גולשים יקרים:
מחבב הודעות ואוהב תגובות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ציור מקסים חיים ציור עם המון אור ,אחר הסערה אולי בא השקט והאור. אהבתי אילה למל בורטן [ליצירה]
- [ליצירה] אין חיים אתה אחלה :) אהבתי ! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת למה אבל הציורים שלך לא מכניסים אותי לרוגע ולשלווה שהייתי מצפה. למרות שאתה מצייר נופים ופרחים ודברים רגועים- השימוש בצבע יוצר אצלי תחושה לא נינוחה. משהו לא רגוע, משהו מסתורי, משהו הולך לקרות. טרגדיה כולשהי. בציור הזה למשל אני ממש מרגישה מתח. אתה שם לב לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו לשם היקרה עד רגע זה הייתי מאד רגוע ותגובתך המקצועית משום מה הכניסה אותי למתח גבוה ואת כנראה רואה בעצמך את הסיבה לכך, אי לכך אבקשך לתת לי פיתרון לבעייתי זו. ציור נמדד לפי העין המתבוננת ואת אשר אומרת לך העין זה משודר אל שכלך ותגובתך מגיבה לפי רמתו. בכבוד רב ליוצרת המקסימה ועל הבנתה הרבה. בתודה מכל הלב: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] השורות הבאות (מתוך מגש הכסף של אלתרמן) עלו בי ברגע שראיתי את היצירה: "והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני..." [ליצירה]
- [ליצירה] באמת... נפלא. יש משהו מנחם באור, אכן. אני מצליח להזדהות עם היצירה... המון. אהבתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כשמך כן אתה:) חיים, אין מה לומר, אתה מפיח חיים בכל ציור מחדש. לכ הכבוד, אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ציור שמן על בד במושב מלאה שבתענכים ליד עפולה. ביקרתי שם פעמים רבות משפחה שאיתם עליתי ארצה יחד מאותה העירה . הציור מבוצע בסיגנון ראל- אימפרסיוני מברשות וסכינים. גודל חמישים על ארבעים ס"מ. צויר לאחר סערה שחלפה העץ כבש את תשומת לבי והחלטתי להנציחו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הניגוד בין הסערה שהייתה לאור שיש בציור. אמנם העץ שבור והכל הרוס אבל האור הזה.....מדגיש את הכל.... נהניתי כל כך....תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים כאחד! לשם בדוי: אכן צדקת זהו מגדל מים השחור הזה על שתי רגליו. ולנשמת כל חי: יש צדק באשר להערה לגבי ההסבר בתוך היצירה, אבל לא מעטות היצירות שנמחקו לי כתוצאה מכך ונאלצתי להעלותן מחדש על כן אני נמנע מלעשות כן. כל הציורים שלי הם ממש גבוליים במשקל ומספר מילים בנוסף כנראה גורמות למחיקת היצירה מהאתר. ושוב תודה לכולם: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי! תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם על תגובותיהם! העץ באמת לא נכרת על ידי אין לי קשר לרצח זה. הוא ניתן לי עם רכישת הבית במתנה על ידי ראש כפר אחד ואמר לי שהעץ מת ואני כבר אדע מה לעשות בו. הנצחתי את העץ בשתיקת הכבשים של כל העצים הנכרתים. אין לי מושג למה אני צריך להצטדק במקום לשמוע חוות דעת עיניניות. את אהבתי לטבע אין רואים בשירי? חיים [ליצירה]
- [ליצירה] האותיות לא קטנות מדי? : ( אהבתי תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] היסטוריה בשיר מתקופה מודרנית! אהבתי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד ישי אהבתי את השיר והרעיון והיה חסר לי סיום חזק יותר קשור בנימת לעג נוגע יותר. מה שלא יהיה נהנתי: שלך תמיד: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את שירך וללא הבית הראשון, נעלם הפתיח של השיר על כן שלא תעז להורידו. שיר מקסים ויפיפה. אהבתי ותודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי לתגובות לכל המגיבים היקרים! השיר מדבר על רוחו של המוות כאשר יגיע אלי, איך את כל היותי כולל נשימתי האחרונה אמסור לו במתנה. נשמתי כבר למעלה ורואה את קבורתי, אור, שומע מילים [הספד] רחש עצים, פולחן. האם כעת כבר מובן? חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן רבות הדמעות כאן ולו בלב בלבד. מאד נהנתי: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא כל כך נכון, כנראה שנפלת על אחת אשר לא ידעה להעריך אותך נכונה. לגבי השיר: נהדר ונפלא תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום. באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה נשאר חוצץ! נכון זה בהומור וקצת אפור, אך היכן הדור של אז אל מול השחור? אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר, וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר נבין בעצמנו. אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר. אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי בעצמי. אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך. וכנראה גם את שירך! ז'אן דארק שלנו!!! תודה בכל לבי: חיים נוי [ליצירה]
תגובות