(על משקל "חורף 73", לחן: אורי וידיסלבסקי)
אנחנו הנוער של קיץ שנת אלפיים וחמש
חלמתם אותנו לראשונה ביש"ע, בניתם יישובים
הייתם צעירים עם אידיאלים ועצבים של ברזל
הייתן נשים צעירות עם חזון, ורציתן כל-כך עוד לבנות
וכשהריתם אותנו על גבעות והרים, יישובים
רציתם להגדיל בארץ את דור ההמשך, לעתיד.
כשנולדנו היתה הארץ פצועה ועצובה
הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה
כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות
אמרו הילדים האלה ודאי ירחיבו גבולות
ופניכם בתמונות על גבעות של טרשים מוכיחות
שבאמת האמנתם בנו כעתיד ההתיישבות והארץ.
הבטחתם בניין והתיישבות
הבטחתם שלום ואחדות
הבטחתם היֹה לא תהיה
הבטחתם הבטחות לקיים
אנחנו הנוער של קיץ שנת אלפיים וחמש
גדלנו אנחנו עכשיו בגבעה עם העוזי, קראוון וכלבלב
גם אנחנו מאמינים ורצים על הארץ, בונים ונוטעים
גם אנחנו מפגינים וצועקים, גם אנחנו חולמים חלומות
ולכן רק נבכה, ולכן גם נצרח, ההבטחות אֲיֵה?
כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים
אם דרוש לכם כח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו לגלות
אנחנו עוד נמשיך ונבנה, רק אנו נציב עוד גבולות.
הבטחתם בניין והתיישבות
הבטחתם שלום ואחדות
הבטחתם היֹה לא תהיה
הבטחתם הבטחות לקיים
הבטחתם בניין
תגובות