אשרי הגפרור

ועכשיו כשהכל מבולבל ונראה לא ברור,

עשויה לפרוץ להבה שתודלק מאותו הגפרור.

היא תתפשט במהירות לאינסוף גם שם ידה מגעת,

ותלך כעיוורת במכשול, מאבדת נפשי לדעת.

איש לא יוכל לכבותה,

עת פרצה ביום זעם ובכי,

כשהכל מסביב קורא 'קודש',

ורק היא מידרדרת אל דחי.

מעולם לא חזתה מה יקרה לה,

רק תמיד ביקשה בתמימות,

לקבל אהבה של אמת,

להרגיש סוף כל סוף השלמות.

אשרי הגפרור הראשון

בזכותו היא עודנה בוערת,

ואשרי השני הקדוש,

בלילות את שניהם היא קוברת.