"ותאכל מפרי העץ"
ויש פה בחינה של בוסר
ובמה חטאה?
שהקדימה אכילתו לעץ החיים.
עץ החיים- תקופה של התבגרות, של הבשלה,
גם אנחנו פה בעולם
חוטאים בגלל אהבות של בוסר
שטרם הגיע זמנן...
וגדלנו
ונפקחו עיניינו
"ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים"
(והכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם)
כמו חוה והגר
גם אני גורשתי.
ואיפה הבאר? מים חיים...
"והיה העץ אסור למאכל!"
מאוחר מידי להתחרט על טעויות...
והם חיים בנו
גדלים
מלאכים שטניים
של השגחה. ואכזבה.
סוף טוב-הכל טוב.
וכשהסוף רע?
תגובות